דף הבית מאמרים פרשת שבוע חומש דברים ניצבים
ניצבים
ידידי הגאון רבי אליהו וילנסקי שליט"א, ר"מ בישיבת קמניץ לצעירים, סיפר לי בשם סבתו הרבנית מרת רחל וילנסקי ע"ה, ביתו של המשגיח הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, שהיתה ידועה כאשה דגולה וחשובה ונודעה בתפלותיה הזכות, כי היתה לה רגילות לקבל את פני אביה, בשובו מתפילות הימים הנוראים עם בגדים נקיים להחלפה, משום שבגדיו היו ממש רטובים מזיעה, מגודל התאמצותו ויגיעתו בתפילה
מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א
הסטייפלר זצ"ל אמר פעם לאבי ז"ל: "דע לך, שבחיידר מלמדים את הילדים תורה, אבל בנושאים של יראת שמים, עולם הבא, שכר ועונש – כמעט ולא עוסקים. את זה חייב כל אב להעביר לבנו בבית! ללמוד אתו ספר מוסר לפחות חמש עד עשר דקות ביום". כשסיפרתי את הדברים הללו למשגיח רבי דן סגל שליט"א, הוא אמר לי שגם לו אמר הסטייפלר את אותם דברים
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל, על הימים הנוראים ודרכי התשובה
גיליון לקראת שבת להורדה – פרשת ניצבים
מיטב הווארטים המעשיות והפנינים על פרשת שבוע
בהגיעו, התבלבל לחלוטין: ה'שמש', זה שנשא את מזוודותיו, הראה לו את הדרך, אמר לו להיכן לגשת, הסביר לו כיצד לצעוד – הוא ולא אחר ניצב בסמוך לארון הקודש, ומתפלפל עם הבחורים בעיון הלימוד. אלה מקשים ואלה מתרצים, וה'שמש' מנצח עליהם… הוא משפשף את עיניו בתימהון, ונפעם ממש. 'זכתה ישיבת מיר שגם שמשיה הינם תלמידי חכמים מופלגים!' – הוא מהרהר…
מי היה ה'שמש' שהתברר כגאון מופלג | הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
רבי שלום שבדרון זצוק"ל היה מספר, כי דפק על דלת חדרו של המשגיח של ישיבת 'חברון', רבי לייב חסמן זצ"ל, ובפיו שאלה: איזו קבלה עליו לקבל על עצמו? אמר לו ר' לייב: "ר' שלום, אני אחשוב בשקט ואתה תחשוב בשקט, וכל אחד מאתנו יחשוב מה הוא יכול לקבל על עצמו בלי לספר לשני". לאחר כמה דקות של מחשבה, אמר לו ר' שלום: "החלטתי כבר מה לקבל על עצמי"….
הגאון ר' ישראל מאיר שושן שליט"א, על ה'קבלות הטובות' לימי הרחמים והסליחות
והנה, התופעה הזו מוכרת. יש ומפעמת בליבו של יהודי תשוקה עזה להתקרב אל הקב"ה, לחזור באמת בתשובה שלימה, ולהגיע ל'פתחו של מחט'. אלא שבמקביל מקבל גם השטן 'תשוקה' להפילו בפח, והוא מסיתו לקבל עליו את כל סוגי הקבלות האפשריות, ומאחר שהאדם אינו מצליח לעמוד בהן, נתקף הוא בפיק-ברכיים, ואת מקומה של התשובה הטהורה ההיא, תופס עתה הייאוש, שהוא כידוע החטא היותר-גדול שאפשר להעלות על הדעת
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, על הדרך הנכונה להתחזק, מתוך 'מצוות בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן שליט"א
פרשת ניצבים – ביאור הפרשה ע"פ ספר אור החיים הקדוש
האזינו לשיעורו השבועי של הגה"ח ר' צבי פוקס שליט"א
סיפר לי המשמש בקודש אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע, שהרבה פעמים היה הרבי זי"ע ער כל הלילה, ועכ"פ מעולם לא היה הולך לישון במיטה, אלא לומד ונרדם על מקומו, אך בימי הסליחות בהגיע הזמן הסמוך לסליחות ממש, הלך לישון על מיטתו אפילו לרגעים ספורים כדי שיוכל לקיים מש"כ השו"ע 'לקום' לסליחות
ראב"ד העדה החרדית, מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, בעצות והנהגות לזכות בדין
צפו בווארט לפרשת השבוע מאת גאב"ד מרוקו רבי יאשיהו פינטו שליט"א, לפרשת ניצבים
צפו בווארט לפרשת השבוע מאת גאב''ד מרוקו רבי יאשיהו פינטו שליט''א
כשנכנס לבית המדרש סיפר מה שראה. כולם היו המומים. בטוחים היו שהרבי בעל ה'דברי חיים' מצאנז עוסק בכוונות ובייחודים, מה פועלת תקיעה, מה שברים ומה תרועה. ומה מתברר? הרבי לומד 'בסך הכל' קצות החושן, לימוד 'רגיל', המתאים לכל ימות השנה. הדבר היה לפלא ולחידה
רבה של כרמיאל, הגאון רבי אברהם מרגלית שליט"א: כיצד מתכוננים לראש השנה?
בטרם פנה לדרכו, רצה ה'בריסקער רב' לדעת מה הביאו לכאבים עזים אלו, וממה עליו להימנע ולהיזהר. הוא שאל את הרופא החשוב, אם יוכל להסביר לו סיבת הכאבים הללו: "פון ואנעט קומט דאס?" (ממה זה מגיע?) ביקש הרב לדעת. להפתעת הכל נעמד דוקטור אהרונוב על רגליו, וענה בהתרגשות רבה ובתמימותו האופיינית:
הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, על כוחם של מעשים טובים לזכות בדין
סיפר הרה"ח רבי יוסף שטערביצער זצ"ל, שהיה 'בעל תפילה' אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע: פעם אחת קודם אמירת הסליחות ביום ראשון של סליחות, קראו הרה"ק מהר"א אליו ואמר לו: "בא ואלמדך כוונת אמירת הסליחות". רץ רבי יוסף בהתרגשות רבה, מאחר שהיה בטוח שהנה ישמע עתה רזי מעלה, אך הרה"ק אמר לו: "בגשתך אל העמוד תכוון דבר אחד"…
הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, על ההכנה לקראת יום הדין
עם פיז'מה, בדרך למאפיית אנג'ל…
קטעים מתוך ספרו החדש של הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א 'מחשבה בפרשה'
הסוכנים החלו לחטט במטלטלי הקבוצה האנגלית, מוודאים שאין בהם שום תא נסתר המכיל מוצר אסור. הם פתחו את המזוודה הראשונה, השניה, השלישית והרביעית, החמישית והשישית. לאחר שנברו במזוודה השביעית, אמר אחד הסוכנים לעמיתיו: "אם שבע המזוודות בסדר, גם השאר בסדר!"
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על המזוודות שהחזירו בתשובה
מה יצרה החלטה אחת, ביום אחד, בשני קצוות תבל?
משיעוריו של מגיד השיעור הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
פעם אחת בראש השנה סיפרתי לו, שראיתי מעשה בספר אחד, שהבעל תקיעה היה יהודי חסידי, והחל לבכות קודם התקיעות. אדם גדול שעמד לצידו גער בבעל התוקע: "מה אתה בוכה? האם גם קודם אכילת מצה אתה בוכה?". והיה לו למו"ח צער גדול מזה, איך זה שמבטלים מיהודי הרגש של מצוה. גם לי היה צער גדול על זה שסיפרתי לו, כי הוא לא נרגע מזה כל ימי ראש השנה. וכי מה היה אכפת לו, לאותו אדם, כי הבעל תוקע בוכה קודם התקיעות? אינני מבין…
הרב טוביה פריינד שליט"א, על גדלותו של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, ומה שסיפר על חמיו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל
שאלתי אותו: "מה שלום אבא שלך?" והוא ענה: "תופעות משונות עוברות על אבא שלי". "תופעות משונות? מה קרה לו?". "אני לא יודע בדיוק. גם אמא לא יודעת מה קרה לו. כל פעם כשהוא צריך לברך 'אשר יצר' הוא לוקח את הראש ומניח על המזוזה. מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין 'אשר יצר' למזוזה?!"
הרה"ג רבי מאיר צימרוט שליט"א, על קבלות טובות לימי הרחמים והסליחות
תוך כדי כך נודע לאבא זצ"ל, הגאון הצדיק רבי ישראל גרוסמן, כי הצעירים החדשים משתכנים בצריף שבסוף הקיבוץ. רץ אבא לשם וניסה לפתוח את הדלת, אך היא היתה נעולה ומסוגרת. משלא הצליח, פתח אבא את החלון, הכניס ראשו פנימה וזעק בקול גדול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד!"
הרה"ג רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, על מסירות נפשו של אביו להצלת ילדי ישראל
הדמעות והתפילות המרטיטות, של הגה"צ רבי שמעון גלאי ושל הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א
על לב ודמעות - מבט יהודי מרתק על השבוע, עם הרב יהושע לייבזון
המתח שלנו בימי אלול – לא רק אינו מעלה אלא מוריד את האדם לשאול תחתיות… מי שמגיע בהרגשה של מתח אל הימים הנוראים – לא עשה כלום, לא לכך התכוונו גדולי המוסר, בעוררם על סגולות הימים הנוראים ולא זו הדרך בחר ה'.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט״א בשיחה מרתקת ומבט מיוחד על הימים הנוראים
"פשוט מאוד" – ענה השען – "הסוללה היתה חלשה מאוד, על גבול סיומה, כל עוד שהשעון לא נפל, די היה במעט הכוח שנותר להמשיך להפעיל את השעון, אך ברגע שהשעון קיבל מכה, כבר לא היה בכוחה של הסוללה החלשה לשוב ולהפעילו"…
מה למד רבי אלימלך בידרמן מבקשת השכן לאשר לו תוספת בניה?
התבקשתי פעם לעמוד בדין תורה, כדי להעיד עבור אחד הצדדים. אינני יכול לשכוח את המתח בו הייתי שרוי כשעמדתי לפני הדיינים, זאת למרות שלא הייתי בעל הדבר בעצמו. מרוב בהלה נסתתמו כל טענותיי, ובקושי הצלחתי לומר את עדותי…
מאוצרותיו של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א, על ההכנה לראש השנה
כשליטא נכבשה על ידי הקומוניסטים, הסתתרנו מפניהם. אני זוכר שדירה שיש לה יציאה אחורית היתה יקרה יותר, כי חשבו שניתן לברוח בעד היציאה האחורית. מצאתי מקלט בביתו של שוחט ומוהל… אין זה מדוייק, כי הוא היה מבוקש עוד יותר ממני. ואכן, לילה אחד נשמעו הדפיקות האלימות מהן יגורנו. לחשתי לו: "רבי אייזיק, עמוד הכן ליד הדלת האחורית, ואני אפתח ואראה את מי הם מבקשים"…
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצוק"ל על מתפללים, ושבים ומתפללים, ולבסוף נושעים
זהירות בכבוד חבירו
הרב שלמה עמר על פר' ניצבים
מה לבקש מהצאר?
הרב אלימלך בידרמן - פר' ניצבים
איך זוכים לנס?
הרב ברוך רוזנבלום על פר' ניצבים
פתח לי פתח כחודו של מחט…
הרב ראובן קרלינשטיין - פר' ניצבים
להיות נאמן למקור
הרב מרדכי נויגרשל על פר' ניצבים
פר' ניצבים – חרדת הדין
הרב אברהם צבי מרגלית
השבתי כי אדמו"ר מבעלזא בא לברך ולהתברך בברכת 'א גוט יאר'. אולם מהבעת פני רבינו ראיתי כי לא נחה דעתו ועדיין הוא תמה מפני מה מטריח האדמו"ר את עצמו לבוא אליו. כאשר האדמו"ר עמד בפתח הבית קם רבינו על רגליו. כאשר האדמו"ר נוכח כי רבינו עומד, לא אבה אף הוא לשבת מפני הכבוד, וכך נותרו השניים עומדים על רגליהם בכל עת הביקור
מהליכותיו הנאצלות של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
סיפורים מרתקים בראי הפרשה- פרשת ניצבים – ראש השנה
תוכנית מצולמת לקראת שבת, מאת הרב שלום יכנס והרב אברהם פוקס
כשראה פעם את אחד מתלמידיו מברך ומתפלל במהירות, ניגש אליו והוציא את הסידור מידיו וסגרו, אמר: "הרי אתה שוטח עכשיו בקשה מאלוקים, וכי כך מבקשים במילים חטופות?!"
הגאון רבי יהודה צדקה זצוק"ל על גודל החשיבות לברך ברכות בכוונה
ורבי צדוק הכהן הסביר: "בראש השנה מבקשים אנו 'זכרנו לחיים, כתבנו לחיים'. אם חלילה לא הייתי שומע אותו, והייתי מבקשו לבוא ליום המחרת, כשהייתי מבקש מהקדוש ברוך הוא בתקיעת שופר שישמע סדר מלכויותינו היו אומרים לי משמים: ר' צדוק, אולי מחר נאזין לך, כפי שאתה אמרת ליהודי…"
הגה''צ רבי אהרן טויסיג שליט''א על גמילות חסד אמתית
עברתי פעם ליד חנות וראיתי בחלון הראווה שורה של עציצים. הסתכלתי היטב והיה נדמה לי שבכולם יש… קוצים! כן… קוצים… נכנסתי ופניתי לבעל החנות: "האמת היא שלא נכנסתי לחנות כדי לקנות! אני פשוט סקרן ורציתי לדעת מה יש בעציצים?". "קוצים! אני קוטף ביער. קוצץ את החלקים הדוקרים, צובע עם קצת צבע והרי עציץ לתפארת".
הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל על סוחרים חכמים.
נטל היהודי את הצ'ק בידו וכשהביט בו החלה ידו לרעוד: הצ'ק היה על סך 40 אלף יורו – 200 אלף שקלים, מתנה לבר־מצוה!
הגאון ר' שלמה לווינשטיין שליט"א על נתינה של מלך
סיפורים מרתקים בראי הפרשה – פרשת ניצבים
סיפורים מרתקים בראי הפרשה - מאת הרב שלום יכנס והרב אברהם פוקס
אותו יהודי צנום ורזה, עלה במעלה הגבעה הלוך ושוב כשמשאות כבדים על גבו, לקול צחוקם של הגרמנים ימ"ש…
הקומוניסטים השכיחו מהיהודי הכל! דבר אחד הם לא הצליחו
ושאלתי, שיש לי נדיב שיכול להוציא את הכולל מהחובות, והוא מוכן לשלם 50,000 $ תמורת 1 % עולם הבא של רבינו. רבינו ישב והתבונן בזה בשתיקתו הידועה, לכל הפחות כעשר דקות, עד שאמר לי: "איך קען מיך נישט ערלויבען צו שפילען מיט מיין עולם הבא!" (אני לא יכול לשחק עם העוה"ב שלי)
מעט מזעיר עבודת קודשו במצוות הצדקה, של כ"ק מרן גאב"ד מעלבארן זצוקללה"ה
מתרגש ביותר היה בעת ברכת התקיעות, וכששמע ת"ח אחד אומר לחברו: 'וכי בברכת אשר יצר וכדו' הנך ג"כ מתעורר כל כך? ולמה זה נרעשת בברכה זו דוקא?' – נזדעזע ואמר בסערת רוח: 'היאך מלאו לבו של אותו ת"ח לצנן התעוררותו של אדם בזמן נעלה כזה?'
לקט מיוחד על התפילות ומנהגי ראש השנה, של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל
נער צעיר הייתי, כשה'חפץ חיים' זצ"ל הגיע לעירנו, קריניק. שכרו את האולם הגדול ביותר בעיר, והמוני היהודים גדשו את האולם הענק מפה לפה, עד כדי כך דחוס היה, שכאשר הגיע, לא יכלו לפלס לו דרך בקהל! הושיבוהו על כסא, והעבירו אותו מעל לראשי האנשים מיד ליד, עד שהגיע לבימה. בחולשתו הרבה לא היה בכוחו לומר יותר מכמה מילים, ואני זוכר כל מילה
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, על דבריו המרטיטים של בעל ה'חפץ חיים'
"לא תכנס", קבע הלה. "זה תורי!". בקוצר רוחו ומרירותו, הפטיר כלפיו: "הרי אתה שמן וחזק, מה יקרה אם תחכה עוד קצת?". הלה נפגע, זקר לעומתו את אצבעו ואמר: "הלוואי שתרזה כמו האצבע שלי!"
הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א, על זהירות הנדרשת בבין אדם לחברו
הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל סיפר, שבמלחמת העולם הראשונה, היה ה'חפץ חיים' שולחו לראות בעתון מה החדשות ולומר לו. כשהיה הגר"מ חוזר, היה ה'חפץ חיים' אומר לו את כל החדשות מעצמו, והגר"מ השתומם על כך, ולא סיפר הדברים שסבר שלא יאמינו לו. עד שראה בסידור הגר"א, שמשרתיו שומעים מאחורי הפרגוד את שעתיד להיות, ומכריזים ברום עולם, והבין שהח"ח שמע את הכרזת המלאכים…
מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל על ה'חפץ חיים', התפילות והימים הנוראים
האריה התחתן, בא העכבר לומר לו מזל טוב. הביט בו בזלזול: 'מה לי ולך'. אמר לו: 'אל תראה אותי כזה, לפני החתונה גם אני הייתי אריה'…
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל על תפקידנו בימים אלה
הצדיק רבי דוד מלעלוב זצ"ל הסתגף בתעניות רצופות משבת לשבת במשך שש שנים, וחש שעדיין לא בא לשלמות, קם ונסע לליז'ענסק, אל הרבי רבי אלימלך זצ"ל. כבואו, נשאל: "מי הגרוע והשפל בעירך?", ענה: "רופא פלוני, פורק עול ומחלל שבת בפרהסיה". הסב ממנו הרבי פניו, ולא נתן לו שלום
הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א על כוונת התקיעות ואהבת ישראל
'אני מצפה ממך שבימי ביקוריי החשובים תוותר גם על דברים שמותרים לך'
שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, של רשעים, צדיקים ובינוניים. צדיקים לחיים, רשעים למיתה, בינוניים תלויין עד יוה"כ.
והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ויאמרו הגם שאול בנביאים הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ פרנקפורט ולייפסיג יותר מט"ו שנים ותורתו אימת נעשית
בעל החיי אדם בהקדמה לספרו "חכמת אדם" משיב לשואלים על היותו סוחר
קם סניגורו של הנאשם וביקש להוסיף עוד טענה "אמת, כך אמר, שבעל הפונדק חייב את כל הכספים הללו, אך מה תועלת תהיה לבעלי החוב באם יישב בכלא הרי לא יוכל להחזיר משם חובותיו!"
מצד אחד "זוחלים ורועדים" מאימת הדין, ומצד שני אנו עושים סעודות גדולות ולובשים בגדי חג - הווארט החסידי
בשבת הגיע זלמן המאושר לבית הכנסת, הדור בלבושו כמלך ביופיו! חבריו לא האמינו למראה עיניהם: הזהו זלמן?! קומתו גבהה, אור בעיניו, ועטוי הוא קפוטה חדשה ומבהיקה!
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, על תירוצים טובים שאי אפשר לקנות אתם במכולת...
הלכה אל היער, וראתה את הפריצים, המאיימים למראה, נכנסים למעבה היער. פחד וחלחלה אחזוה. אבל התעשתה, והחלה לרוץ אחריהם. הגיעו לבית בלב היער ונכנסו לתוכו. עמדה אצל הפתח עד שאחד מהם יצא ומסרה לידו את המכתב…
הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א עם המעשה הנורא שסיפר רבי איציקל מפשווארסק זצ"ל
מחלונות הרכב נראו ארמונות פאר. הרב וואזנר הביט עליהם והשיח: יותר מכל גלויות אירופה, הייתה וינה מקום טוב לאנשי תורה. כל החיים בעיר סבבו סביב בית המלוכה. ההרגשה האצילית הזו מילאה גם לבבות יהודים בהדר, א'מלכותדיגע הרגשה
שאלתי את מרן בעל שבט הלוי זצ״ל סיפר ר' נחמיה רוטנברג, "האם בשביל להתחזק בקבלת עול מלכות שמים, צריך לחיות בערי פאר כמו בוינה ולהבין מהי מוראה והדרה של מלכות?!"
'אני מצפה ממך שבימי ביקוריי החשובים תוותר גם על דברים שמותרים לך'
שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, של רשעים, צדיקים ובינוניים. צדיקים לחיים, רשעים למיתה, בינוניים תלויין עד יוה"כ.
מהי הסיבה שאדם יכול להוציא אחר ידי חובתו במצוה שכבר קיים בעצמו?
האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובתם? ומדוע אין אדם יכול להוציא אחרים ידי חובה בברכת הנהנין אלא כשנהנה בעצמו?
הסתגר ה'חפץ חיים 'עם רבי ברוך בער, כשידו אוחזת בידיו וחזר עמו פעמים רבות שכח התשובה – לא די שהעוון נמחק כליל, אלא כל מהותו של האדם נהפכת לאיש אחר, עד שהחל רבי ברוך בער לומר מרוב שמחה 'א נייער ברוך בער, א נייער ברוך בער' (ברוך בער חדש)
הגה״צ רבי אלימלך בידרמן שליט״א על טכסיסי היצר - לנסות את האדם לאבדו מיישוב דעתו ולייאשו
חוקרי מס הכנסה פשטו על משרדי המפעל, שנה שלימה היה תחת מעקב, בלשים סמויים צילמו כל משאית שהביאה חומרי גלם וכל משאית שהוציאה סחורה מוגמרת. כל הספקים והקמעונאים נחקרו ומסרו עדות מפורטת
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ״ל על אלול שהוא רואה החשבון, וראש השנה שהוא חדר החקירות
שמעתי מרבינו זצוק"ל שאמר בדאגה, שמקווה שבעולם האמת לא יהיו בושות לאביו, בכך שלא היה כפי שציפה שיהיה • מידת הענווה של רבינו מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל
ובתוך הדברים, הרים רבינו את הפת ואמר: "אם את הפת צריך לכסות בשעת קידוש על היין שלא יראה בושתו- בוודאי יש בושה לספרים שעומדים בלא שלומדים בהם, א"כ אני צריך לכסות את הספרים!!!"
החידושי הרי"ם ניגש לבנו ולחש לו באזניו, "תדע שמצוה על האדם שירצה לחיות בעולם ויש דעה בין המחברים שזה בכלל המצוה "ובחרת בחיים" ואני מקוה שתרצה לחיות ותוליד בן זכר טוב
באיזה אופן מקיימים מצות עשה של "ובחרת בחיים"?
את תפלת שמונה עשרה של מוסף היה מתפלל במשך כמה שעות. לשיא ההתרגשות הגיע ב'מפני חטאינו גלינו מארצנו' ובפסוק 'הבן יקיר לי אפרים… זכור אזכרנו עוד', אז היה מתפרץ בבכי
הנהגותיו של מרן הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל בראש השנה
הרב שך מיהר, ובסיבוב הוא כמעט נפל, אמרתי לו: "הראש ישיבה, אנחנו נופלים!" אבל הוא: "תקיע'ס, תקיע'ס…" רצנו הביתה. הוא היה אז בן 103, עשינו קידוש, ואז שאלתי: "הולכים?" הוא קם ופתאום הוא שואל אותי: "תגיד רגע, אכלת משהו?"
הרב חנניה צ'ולק, יו"ר 'עזר מציון' ומקורבו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, על ראש השנה של גדולי ישראל וה'בין אדם לחברו' שלהם
באותו בלוק נודע להם שיש לי שופר, הם התחילו לצעוק בקולות ובבכי תמרורים שאכנס גם אליהם כדי לתקוע להם מאה קולות, כדי שיזכו במצווה היקרה של תקיעת שופר ברגעים האחרונים לפני שהם נעקדים על ידי הצוררים הנאצים ימ"ש
בספר "חיים שיש בהם", מובא מעשה שהופיע בקונטרס "שער מחמדים", ובו תיאור מזעזע ממסירות נפשם של קדושי ישראל שהיו חפצים כל כך לזכות במצוות תקיעת שופר
בין כלי הזמר שהיו באמתחתו, הייתה גם קרן גדולה, אמרו לו: באין לנו שופר לתקוע- תקע בשופר הגדול שלך. נאחז האיש תוגה, ודמעות עלו בעיניו, שידע כמה נבזה הוא ואיך ימלאנו ליבו להוציא יהודים ידי חובת מצוה גדולה כזו של תקיעת שופר בראש השנה?
כ״ק האדמו״ר, מרן השר שלום מבעלזא זי״ע, על הסרת הקטרוג הגדול שהיה בשמים בראש השנה
