כח התפילה הוא כח עצום, ומי שיודע מהו הכח הזה יכול לשנות את כל חייו!
מי מאיתנו אינו רוצה לזכות למה שזכה רבינו? אנו נוטים לומר: טוב, היה לו אבא גדול שהתפלל עליו גם כשהיה מבוגר, היה לו גם את החזון איש שהתפלל עליו…
ודאי שהדברים נכונים, אך רבינו עצמו – מה אמר בענין זה?
פעם אמר למקורבו, רבי שמעון ויסברג: אתה רוצה להיות אדם גדול? אגלה לך את הסוד. דע לך, שבלי שמתפללים לא שייך לקנות קנין בשום דבר! כל מעלה שרוצים לזכות בה – צריך להתפלל על כך! אפילו על דברים קטנים חייבים לבקש!
הוא ביקש שיביא לו גמרא נידה, פתח בסופה (ע ע"ב) והקריא: "מה יעשה אדם ויחכם?" אומרת הגמרא: "ירבה בישיבה" – צריך התמדה. אבל "הרבה עשו כן ולא עלתה בידם", לכן אומרת הגמרא: "יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר: 'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה'… מאי קא משמע לן, דהא בלא הא לא סגיא" – גם מתמיד גדול, עם כל הכשרונות, צריך לדעת שבלי תפילה לא יוכל לקנות כלום! יש תנאים כדי לזכות בתורה. "כי ה' יתן חכמה"! לאוקמי גרסא צריך סיעתא דשמיא.
שיעור הזמן הראוי לתפילה
כאשר שאל רבי יוסף שלמה קורלנסקי אודות ענין מסוים, אמר לו רבינו: "תתפלל על זה". שאל: "מהו שיעור תפילה? כמה עלי להתפלל?"
תשובתו של מרן היתה מעניינת: "דקה אחת". כי העיקר בתפילה זו הבקשה האמיתית מעומק הלב.
מענה דומה השיב לאברך שניגש לשאול, כמה זמן יש להתפלל תפילת שמונה עשרה.
"אין לזה כלל", השיב רבינו, "לאחד מתאים זמן קצר יותר ולשני – ארוך יותר. איכות התפילה נמדדת בכונה שמכונים בה".
אמנם, כאשר ניגש אברך לשאול האם עליו לקצר את זמן תפילותיו הארוכות, שכן הוא מאריך בתפילתו יותר מן המקובל, כך שהן גולשות גם על חשבון הלימוד – השיבו מרן כי אין צורך לחשוש, שהרי חז"ל אמרו שהמאריך בתפילתו מאריכין לו ימיו ושנותיו. "וכיון שאתה מאריך בתפילתך, הלא יאריכו לך ימיך ושנותיך, שבהם תוכל לשבת וללמוד עוד תורה, ונמצא שאינך מפסיד דבר".
בהזדמנות אחרת התבטא ואמר, כי לכל ענין, זריזות היא מעלה טובה ויקרה, חוץ מדבר אחד: תפילה. בתפילה אין צורך להזדרז, אלא יש לאמרה במתינות, מתוך כוונה, ולא במהירות.
כללו של דבר: תפילה אינה נמדדת במשך הזמן שלה, אלא בכוונת המתפלל. לפיכך, אין למתפלל לחשוש משום כיוון – לא מאריכות יתר וגם לא ממשך זמן קצר, אלא יתפלל כפי שמתאים לו, ואת עיקר מאמציו ימקד בכוונת הלב.
היה איש עסקים שומר תורה ומצוות, שהציעו לו עיסקה גדולה שהיה טמון בה פוטנציאל לרווחים גדולים, אך מצד שני היה בה סיכון רב. זה טבען של עיסקאות גדולות. אתה רוצה להרוויח? קח בחשבון שאתה עלול להפסיד…
העיסקה קרצה לו, אך, כמובן, הוא חשש מהסיכון הכרוך בה. הוא בא אל רבינו לקבל את עצתו, אך הציג את שאלתו בהתחכמות: "האם על סוג כזה של עיסקה יש חובת השתדלות?"…
שמע רבינו את השאלה, חייך ואמר: "היום, בחודש תמוז, אתה מדבר איתי על חיוב השתדלות? אבא שלי – הסטייפלער הקדוש – היה אומר שהזמן להשתדלות לפרנסה ולשאר העניינים, הוא בימים הנוראים, בימי הדין והמשפט – ראש השנה, יום כיפור, הושענא רבה. אז נגמרת ההשתדלות. אחרי זה נשאר לאדם להיזהר ולהישמר שלא לקלקל את הדברים הטובים שנגזרו עליו, שלא יקרע בידיים את ה'פתקא טבא' שלו"…
אמר רבי שלמה קנייבסקי, כי שמע מרבינו לא פעם, שבפרנסה צריך להשקיע יומיים בשנה בלבד – בשני הימים של ראש השנה.
אי אפשר לזכות בשום מעלה בלי תפילה!
לא ניתן לזרז הליך משפט בשמים…
היה סיפור בישיבת לומז'ה בפתח-תקוה, שיהודי הוריש לישיבה ירושה מכובדת. כרגיל במקרים רבים, היורשים שהיו רחוקים מתורה, ערערו על הירושה בפני בית המשפט. במשך תקופה ארוכה התנהל המשפט בין היורשים לבין הנהלת הישיבה, והסוף לא נראה באופק.
נכנסו מהנהלת הישיבה אל רבינו, כדי להתייעץ איתו, אולי כדי לקחת עורך דין גדול. אמנם הוא יגבה כסף רב, אבל לפחות יש סיכוי שהענין יסתיים בזמן קצר יותר.
החל רבי חיים לצחוק. שאלו אותו: "מדוע הרב צוחק?", ורבי חיים הסביר: "וכי מה אתם חושבים קורה עכשיו בשמים? היהודי הזה שנפטר, יש לו משפט בשמים, ושם דנים האם יש לו די זכויות לכך שכספו ילך לישיבה, או שאין לו מספיק זכויות והכסף ילך ליורשים. המשפט הזה בשמים עדיין לא הסתיים, ולכן הדבר תלוי ועומד, וכי חושבים אתם שאם תקחו עורך דין טוב יותר, הוא יוכל לזרז את הליך המשפט בשמים? מדוע סתם לבזבז כסף? כאשר יגמר המשפט בבית דין של מעלה, אם יגזר עליו שהכסף יגיע לישיבה – באותו יום תקבלוהו, ואם לאו – לא יעזור גם העורך דין היקר ביותר"…
כך חיים עם בורא העולם. לדעת שכוחנו רק בתפילה, בתשובה ובצדקה, אבל ההכרעה אינה בידינו.
(קטעים מלוקטים מתוך הספר 'ומתוק האור פניני רבי חיים')