יום שלישי כ' בתמוז תשע"ח
האיסורים הכרוכים במריחת משחה על גבי פצע בשבת
אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'ממחק', שמהותהּ היא החלקת העור המופשט מן הבהמה על ידי הסרת השער ממנו; ובכלל איסור זה – החלקת כל משטח שהוא, כגון עץ ואבן.
ואמרו חכמים, שהמורח שעווה בנקב שבחבית כדי לסותמו, ומחליק את השעווה על פני הנקב, וכל כיוצא בזה – עובר על איסור ממחק, ופעולה זו מכונה 'מְמָרֵחַ'.
וכתבו הפוסקים שמסיבה זו אסור למרוח משחה על גבי פצע בשבת, אף כאשר אין איסור משום עשיית פעולה רפואית בשבת; אלא יש ללחוץ על שפופרת המשחה מעל גבי הפצע באופן שהמשחה תיזל או תטפטף על גביו, ללא מריחה. וראה להלן.
[שו"ע שטז, יא; ביאורים ומוספים דרשו, 86; וראה שו"ע שיד, יא, ומשנ"ב מה]
משחה הנבלעת בעור – האם מותר למורחה בשבת?
כאמור, אסור למרוח משחה על גבי פצע בשבת, משום איסור 'מְמָרֵחַ'. אולם, כאשר אין כוונה למרוח ולהחליק את המשחה על גבי העור, אלא להבליעהּ בעור – יש מתירים למורחה ולעסותה עד שתבָּלע בעור, כיון שאיסור ממרח אינו אלא בהחלקת חומר על גבי משטח כלשהו, ולא בהבלעת החומר בתוך המשטח.
ויש אומרים שאין להתיר זאת אלא כאשר מבחינה רפואית צריך להבליע את המשחה בעור, שאם לא כן, פעמים שיש תועלת רפואית בהותרת שכבה של משחה על גבי העור, ואזי יש בדבר איסור ממרח. ויש שאוסרים בכל אופן שהוא, כיון שיתכן שאין רצונו שהמשחה תבָּלע מיד בתוך הגוף.
[משנ"ב שטז, מט; ביאורים ומוספים דרשו, 86]
האם מותר להמית נחש שאינו ארסי בשבת?
בעל חיים שנשיכתו או עקיצתו מסוכנות, כגון נחש או עקרב ארסיים – מותר להמיתו בשבת, ואף אם אינו מתקרב לאדם כדי לנושכו ולעוקצו. ובמקום שיש בו רבים, מותר אף לחפש אחרי בעלי חיים אלו כדי להמיתם; ויתכן שמותר לעשות כן אף במקום שאין בו רבים.
ובעל חיים שנשיכתו קשה אך אינה מסוכנת, כגון נחש שאינו ארסי – אם רודף אחריו כדי לנושכו, מותר להמיתו; ואם אינו רודף אחריו, אסור להמיתו באופן הרגיל, אך מותר לדורסו לפי תומו באופן שהדבר נראה כאילו אינו מתכוין להמיתו, והתירו זאת אף כאשר אכן מתכוון להמיתו. וכן יכול לכוף עליו כלי כדי לצודו, ויש אומרים שעדיף לצודו מאשר להמיתו.
[שו"ע שטז, י, משנ"ב מו-מז, ושעה"צ עב; ביאורים ומוספים דרשו, 83]