המדריך היעיל לסדר פעיל – חלק ראשון
הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך'
אחד הקטעים הראשונים שפותחים את סדר המגיד בהגדה של פסח פותח בבירור ושאלה: 'יָכוֹל מֵראשׁ חֹדֶשׁ?', כלומר מתי חלה מצות סיפור יציאת מצרים? האם ניתן לקיימה מראש חודש ניסן? ועל כך משיב בעל ההגדה: תַּלְמוּד לוֹמַר 'בַּיּוֹם הַהוּא'… בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ.
ליל הסדר הינו לילה ייחודי ושונה מכל מועדי ישראל, זה "ליל החינוך". לילה שבו מסבה המשפחה לדורותיה סביב שולחן הסדר. הצלחת ליל הסדר תלויה מאד ברמת ואיכות ההכנה שתיעשה לפני ולקראת לילה חשוב זה. ההכנה לליל סדר מתבטאת בכמה מישורים וננסה במאמר זה לגעת ברובם.
את יסודות החינוך היהודי, המושתת על המשכיות, על המסירה מדור לדור, אנו מיישמים בכל חלק וחלק מערב חשוב זה. הילדים תופסים מקום מרכזי וחשוב ביותר בלילה זה, שבו אנו מקיימים הלכה למעשה את הוראת התורה "והגדת לבנך".
יש הבדל תהומי בין תפיסת היהדות בחינוך לבין הסתכלות אומות העולם, כפי שמצינו בויכוח שבין משה לפרעה. לשאלת מלך מצרים "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שמות י, ח) השיב משה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ", ותגובת פרעה לא איחרה לבוא, באמרו: "לֹא כֵן, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים". בניגוד לתפיסתו של פרעה, עם ישראל מציב את הילדים במרכז, ובאופן מיוחד מציינים זאת בחג הפסח – חג המשפחה.
כחלק מהיערכותנו לליל הסדר, עלינו להיות מודעים לאתגרים הרבים שיש בלילה חשוב זה, ונמנה את חלקם: א. אתגר לשמור על עירנות הילדים הקטנים, עד שעה מאוחרת, (מוכר גם משבתות השנה…), שלא לדבר על עירנותנו המבוגרים, לאחר תקופת נקיונות ארוכה ומייגעת, כמו גם הכנות לחג ולליל הסדר. ב. משימה לא קלה להחזיק את כולם בריכוז למשך כל אמירת ההגדה. ג. מטלה חשובה וקשה הרובצת על כתפי עורך הסדר, לשלב את כולם, גדולים וקטנים כאחד. קשה שבעתיים, כשסביב שולחן הסדר מסבים בני גילאים שונים, ולעיתים בעלי רקע וידיעות שונות. ד. הבדלי מנהגים. בליל הסדר אנו פוגשים מנהגים רבים ושונים, ולא רק בין עדה לעדה, אלא גם בין מסורות, כדוגמת המנהגים המגוונים בעדות האשכנזים, באשר לנטילת הכרפס (תפו"א, צנון, סלרי ועוד). אתגרים רבים נוספים יש בלילה זה, כשהעיקרי שבהם – שכולם יהנו מלילה קדוש זה.
חמשת עקרונות החינוך בליל הסדר
ההישג הנדרש שלנו, שהילדים יאמרו לאחר ליל הסדר: אני כבר מחכה לליל הסדר הבא. כדי להשיג את מטרתנו בלילה חשוב זה, שנצליח לרתום את ילדינו להשתתף באופן פעיל בשולחן הסדר עלינו לפעול בהתאם לחמשת עקרונות החינוך שבמרכז לילה זה:
- מה נשתנה – דרך שאלה ותשובה. בעל ההגדה התווה לנו אופן סיפור יציאת מצרים, בדרך שאלה ותשובה, ומדוע? המלבי"ם מבאר שבדרך זו הלב מתרגש ומתעורר, ומוסיף רבי יחזקאל אברמסקי שלדברים שנאמרים כתשובה לשאלות, יש נעימות ומתיקות מיוחדת. כדי להעשיר את שולחן הסדר, ניערך ונתמקד באופנים שבהם נספר לילדינו את סיפור יציאת מצרים. מומלץ מאד להכין מאגר שאלות שנשאל את הילדים, כדי לשמור על עירנותם, כמו גם להכניס ענין ויצירתיות בשולחן ליל הסדר.
- המחשה – הזכרנו לעיל את דברי בעל ההגדה שסידר בתחילת 'מגיד' את האמירה: "יכול מראש חודש? … לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך". ייחודיות הסיפור בליל הסדר הוא כשהמצות, מרור, כרפס ושאר הסימנים לפניו.
בליל הסדר עושים מעשים רבים כדי להמחיש את יציאתנו מעבדות לחרות, (כדוגמת חלק מהטעמים ללבישת הקיטל, חציית המצה, אכילת מרור, כרפס ועוד). חז"ל תקנו לעשות בליל הסדר כמה פעולות שאינן חלק ישיר ממצוות ליל הסדר, וכל מטרתן רק "לעורר את התינוקות", שישאלו על השוני שבין הלילה הזה לשאר הלילות. כגון: אכילת כרפס לאחר טיבולו במי מלח, סילוק הקערה לאחר אמירת 'הא לחמא עניא', מזיגת הכוס השניה לאחר 'הא לחמא עניא' ועוד.
בהיכרותנו עם ילדינו מומלץ מאד לתכנן מראש באילו נקודות נרחיב את הדיבור עם הילדים, ואיך נסביר ונמחיש להם את המסרים שנרצה להעביר להם.
- קליות ואגוזים – עידוד באמצעות מתנות ופרסים. בכל השנה יש חשיבות רבה לעודד ולתמרץ את הילדים, אולם בלילה זה, הורו לנו חז"ל באופן מיוחד לנהוג כך. מומלץ מאד להיערך לפני ליל הסדר עם "קליות ואגוזים", ובתרגום לשפת ימינו, עם פרסים ומתנות. לקנות לפני ליל הסדר משחקים, ספרים, או מתנות אהובות על הילדים. הם משמשים "תמריץ" מצוין להשתתפות פעילה לשאלות, לתירוצים, לסיפורים, לשירה יפה ובעצם לכל דבר.
- חזרה ושינון – את הקטע 'עבדים היינו' אנו מסיימים במילים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". רבי ירוחם ליבוביץ מבאר שהמילה 'משובח' מוסבת על המרבה לספר, שכתוצאה מהסיפור נעשה משובח יותר, שמתחזק באמונה. עלינו לשנן ולספר, ככל שניתן ביציאת מצרים, כדי להתחזק ולחזק את בני ביתנו באמונה. בהכנות לליל הסדר נבחן כיצד נוכל להעצים את האמונה בקרב בני משפחתנו באמצעות סיפור יציאת מצרים.
- סיפור – "מעשה בר' אליעזר… שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים…". באמצעות הסיפור אודות 5 התנאים בני ברק, מלמד אותנו בעל ההגדה, שכל אדם חייב במצות 'סיפור יציאת מצרים', כולל חכמים ונבונים. עלינו לספר, ללא פלפולים או דרשות. חיוב זה מוטל על כל אחד ואחד, בודאי עלינו ביחס לילדינו.
בעל ההגדה הקל עלינו וחילק את ליל הסדר לחמישה עשר חלקים, כשלכל חלק נתן סימן ייחודי, קדש, רחץ, כרפס וכו'. מרכזיוּת ליל הסדר בסימן החמישי, במגיד, שהוא גם הארוך ביותר. אחד האתגרים בליל הסדר הינו (בהדמיה) "הבחנה בין עיקר לטפל". משימה זו חשובה בפרט לאור רצוננו לשתף את הילדים, לפחות עד סוף הסעודה, שמתקיימת בשעה מאוחרת יחסית. כמו כן עלינו לגרום ענין רב למשך כל הלילה לכל משתתפי הסדר. בהגדה אין "טפל", אך עלינו להציב מול עינינו לאורך כל הסדר את החשיבות לקיים מצות 'סיפור יציאת מצרים', שמקורה בתורה, ולצידה המצוה המאפיינת לילה זה "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר…" (שמות יג, ח).
ה'מגיד' פותח באמירת 'הא לחמא עניא', שנתקנה בבבל, ועל כן נכתבה בארמית. קטע זה נאמר לאחר 'יחץ', כדי להסביר לילדים את טעם ה'יחץ', שחוצים את המצה, כדי להידמות לעני, שדרכו לחצות את הפת ולהשאיר חצי ליום המחרת. ויש שסוברים שפסקה זו נתקנה בתחילת ליל הסדר, עם סילוק הקערה, כדי לעורר את הילדים שישאלו. בפסקה זו אנו מספרים על המצה, לחם העוני שבני ישראל אכלו במצרים.
בפרק הבא, נרחיב בע"ה אודות האופן, שבו נספר לילדינו ונקיים את מצות סיפור יציאת מצרים.
לתגובות – [email protected]
הכותב: הרב חגי ולוסקי, מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'מה שאלתך' על מגילת אסתר, ורב המכר – הגדה של פסח 'כי ישאלך'.
להרחבה בנושאי הגדה של פסח וליל הסדר, באתר 'אחת שאלתי' בקישור https://shaalti.co.il/