תיאור מוחשי על הדרך שבה מצליח היצר הרע להכניע את האדם ולהפילו ברשתו, מספק המשל הבא:
בתוך הג'ונגל, בסבך העצים המתפתלים וגדלים פרא, הסתובב סביב עצמו זאב מורעב. שעות ארוכות ניסה להחביא את עצמו מאחורי שיחים, ולארוב לג'ירף מזדמן, בופלו מזדקן או תאו בודד, מוכן היה אפילו להסתכן ולנעוץ את שיניו בצבוע קשיש, העיקר – לסתום איכשהו את אותו חור נורא בבטן, אך הכל היה לשוא. שום בעל חיים ראוי לא הגיע, מלבד כמה יתושים לא מלבבים, אף אחד מסביבו לא זז.
כשאימץ את עיניו הבחין פתאום בשועל משתזף בשמש. מרגע לרגע מצאה חן בעיניו יותר ויותר המחשבה על בשר שועל לארוחת צהרים, והוא החל לממש אותה בפסיעות איטיות וזהירות. אלא שנחירותיו הקצובות של השועל השכיחו מן הזאב כמה כללי זהירות חשובים, ועד מהרה קלטו אזניו החדות של השועל את הסכנה המתקרבת.
עשה השועל 'חושבים'. זאב מתקרב הוא חוסר שוויון מוחלט של כוחות. הוא יכול לברוח עדיין, אבל לא יתכן שבכל פעם שיראה זאב מתקרב הוא יאלץ לברוח כמו שפן!
הפנה בשלוה את גבו אל הזאב, הרים עצם שבדיוק היתה מונחת על האדמה לידו, ומילמל בקול, כאילו לעצמו: 'הו, כמה שטעים לאכול בשר של זאב! חבל שהוא נגמר! היה כדאי לחפש עוד זאב לקינוח!…'.
הזאב נעצר בבת אחת על מקומו והפנים את הדברים ששמע. תוך שניות ספורות קיבל את זנבו בין רגליו וברח כל עוד נפשו בו. 'נשארתי רעב, אבל לפחות ניצלתי ממוות בטוח', לחש לעצמו, 'לא חשבתי ששועלים מסוכנים עד כדי כך!'.
למעלה, על אחד העצים, צפה קוף בכל המתרחש. הוא קצת התאכזב מסיומה של ההצגה. מעדיף היה לראות את השועל נטחן עד דק בין שיניו האימתניות של הזאב. בדילוגים זריזים עקב אחר מנוסתו של הזאב, ולבסוף תפס אותו מתנשף במאורתו, אחרי הריצה הגדולה.
'פתי שכמוך!' – קרא לעברו – 'איך הצליח שועל קטן לגרום לך להמלט ממנו כאחרון השפנים?!'
הזאב התרגז. הוא חקר את הקוף והגיע למסקנה, שהשואל רק אכל כמה עצמות שנותרו שם מסעודת האריה. מיד הורה לקוף לטפס על גבו, ופתח בריצה מהירה לעבר השואל, שעדיין ישב והשתזף כשחיוך ערמומי נסוך על פניו.
כששמע השועל את הקולות והבחין בזאב ובקוף מתקרבים לעברו, הבין מיד את מצבו הגרוע. במוחו השועלי הוא קלט מיד מה קרה, ובכל זאת לא איבד את עשתונותיו. קם על רגליו, סובב בשלוה את גבו אל הרודפים אחריו, הסתכל לעבר העצים הגבוהים וקרא בקול גדול: 'איפה הוא הקוף המעצבן הזה? כבר לפני שעה ביקשתי ממנו להביא לי עוד זאב לקינוח. למה הוא עדין לא הגיע?!'.
בבת אחת הסתובב הזאב וטרף את הקוף, לזאב ולשועל שלום.
השועל הערמומי הוא משל לדרכו של היצר הרע. הוא ממתין לנו בכל צעד ושעל ומפיל אותנו לאחור. כל יוזמה וכל התעוררות רוחנית – הוא מנסה להכשיל, וכשאנו באים להילחם נגדו ולהשיב מלחמה שערה – הוא פועל נגדו בתחכום כל כך גדול, עד שהוא נותן לנו להרגיש: אין לך שום סיכוי לנצח אותי, כי אני אוכל עשרה כמוך לארוחת בוקר בלי מלח… בוא כעת ואוכל אותך רק בשביל הקינוח…
ויותר מזה – כשמגיע מישהו מן הצד ומנסה להציל את המצב, בהוכחה שכל דבריו הם שקר ודמיון, היצר הרע גורם לנו לחשוב, שבסך הכל זה קוף שמשמש לו עוזר ומבצע את פקודותיו, מגויס לשורותיו ומשמש כשליח שלו. כך אנחנו מסתבכים, אין אנו יודעים מי לרעתנו ומי לטובתנו, ונופלים ברשת.
אם כן עלינו להבין את השיטה מראש. אז נוכל בפעם הבאה להישמר מפני הנפילה בפח יקוש וברשת שהוא טומן לרגלינו.
(ומתוק האור – יציאת מצרים)