זאב אייזנשטיין
כל זרע יעקב יכבדוהו
ידידי, בעל קייטרינג מצליח במרכז הארץ היה נרגש מאוד כאשר סיפר את הדברים. "היה זה ביום רביעי" – הוא מגולל. "נזקקתי לשנע סעודת מצוה דשנה שזכיתי בס"ד להכין כיד המלך. פניתי לאחד מנהגי ההסעות שמספר הטלפון שלו רשום אצלי, ויצאנו יחד לנסיעה עם כל התכולה.
"במשך הדרך, לא שוחחנו בלימוד… הוא היה כזה סוג מסורתי, בקושי כיפה… כמובן שתחומי ההתעניינות שלו היו סביב סיר הטשולנט המהביל שהדיף ריח טוב בכל הטנדר, ואודות עניינים שונים של מה בכך .
"יצאתי מאוד מרוצה מהשירות שלו ומהמחיר הסביר, וכך באופן טבעי, כאשר ביום שישי שלאחר מכן התקשר אליי חבר טוב, המנהל אף הוא קייטרינג מצליח, בבקשה שאמליץ לו על נהג הסעות לשנע שבת שלימה' מעיר לעיר, המלצתי מיד בחום על אותו נהג אדיב.
"טעות קטנה אבל קריטית עשיתי. לא קלטתי שיש הבדל עצום בין יום רביעי לבין יום שישי. בעצם, מעולם לא עלה על דעתי שעשויה להיות מציאות כה משתנית ביום שישי בתחום נהגי ההסעות. ובכן, הנהג המסורתי, חובש הכיפה בקושי, טען בתוקף שהוא לא עושה כלל הסעות ביום שישי. 'דע לך', הוא הטעים בטלפון באוזניי חברי 'כי אין הברכה שרויה במה שעושים ביום שישי. אצלי בבית, מהרגע שמפת השולחן הלבנה פרושה על השולחן, אין יותר נסיעות לצורכי פרנסה. וזה קורה אצלי בדרך כלל בשישי על הבוקר, או בחמישי בלילה…'.
"בקיצור, לא הועילו שום תירוצים ושכנועים. הוא לא עושה נסיעה כזו ביום שישי, ויהי מה.
"ואם חשבתם שבכך תמה ההפתעה, ממש לא. הנהג הסכים למסור לחברי מספר טלפון של נהג הסעות אחר, חבר שלו, אולם גם כאן נשמעה אותה תשובה. לא עובדים ביום שישי. כעת עוסקים רק בהכנות לשבת המלכה. וכך, שרשרת נוספת של כמה וכמה טלפונים לנהגים הניבה אותה תשובה פחות או יותר. עד שסוף סוף נמצא הנהג שהסכים בקושי לעשות את הנסיעה בזריזות גדולה 'לא אחרי השעה 1 בצהרים'…
"ואני וחברי, עומדים תמהים ונדהמים. לא מדובר כלל באנ"ש, בלשון המעטה. לא מדובר בכאלו שמקפידים להניח תפילין של רבינו תם… בלשון נקיה… אבל, את שבת המלכה הם מכבדים בצורה מיוחדת ראויה לכל שבח.
"לא חקרנו את התופעה, ולא בדקנו אם מדובר בחיזוק מיוחד, שרווח בקרב נהגים, מפאת המלחמה. מה שבטוח אפשר לומר: אשרי העם שככה לו, מי כעמך ישראל! בזכותם יבוא כבר הגואל!"
(ביטוי הולם – המבשר)