אחד מקוראי הפותח שיתף אותנו בסיפור הבא:
שכר מצוה בהאי בעלמא ליכא אומרים חז"ל במסכת קידושין. אולם ה'אין אדם שומע לי ומפסיד' איכא ועוד איך, ואספר:
מנהל ונשיא מוסד 'בית לפליטות', הרב משה יונה רוזנפלד שליט"א מכתת רגליו למרחקים ע"מ להחזיק את המוסד על כל אגפיו הכולל בית ופנימיה לבנות, ארגון ופעילויות ליתומות, מסגרת לבנות חד הוריות, מסגרת לבנים יתומים וחד הוריים ועזרה לכלות יתומות, משתדל ומתאמץ מאד שלא להחסיר תפילה במנין, יהיה מה שיהיה.
מטבע הדברים, בנסיעות טרנס אטלנטיות זמני הנץ והשקיעה וזמני קרי"ש ותפילה משתנים תוך כדי הטיסה, כשלעיתים בקצה העולם הזה חורף ובמדינת היעד עכשיו קיץ, ובטיסות ארוכות ובפרט בטיסות עם חניות ביניים במדינות שקשה למצוא שם יהודי לרפואה, ההקפדה על תפילה במנין הם קשים שבעתיים [וביחוד בתקופת הקורונה שלא נתנו להתאסף לתפילה על המטוס]. אי לכך הוא מתכנן מלכתחילה ששעות הטיסה לא ישבשו את לוח הזמנים של תפילה כלשהי.
קרה לא מזמן, שהיה צריך לטוס ממדינה רחוקה בקצה העולם לכיוון לוס אנג'לס, ומעיון קצר בזמני התפילות בבתי כנסת בלוס אנג'לס התברר, שכבר לא יספיק למצוא מנין שחרית שם, אשר על כן הוא החליט לטוס עם חניית ביניים בניו יורק, אך ורק כדי להתפלל עם מנין ומיד אחרי התפילה להמשיך ליעד. ואכן מיד בנחיתת המטוס ב jfk הוא שם פעמיו לביהמ"ד הכי קרוב בפייוו-טאונס, ואכן זכה להתפלל במנין.
בסיום התפילה כשהוא מלא סיפוק על הזכייה שנפלה בחלקו, ופונה לצאת מביהכנ"ס למהר לחזור לשדה, אוזניו קולטות קריאה של מישהו שקורא: "הרב רוזנפלד?". הוא מסתובב בפליאה לבדוק מהיכן הבת-קול מגיעה, ומשתאה, מי הוא זה אשר מכיר אותי בביהכנ"ס הזה?
והנה לנגד עיניו ידיד ותיק, שמידי שנה הוא זוכה להימנות עם הזוכים לתרום למוסד החשוב הזה בסכום הקבוע שלו, הרב רוזנפלד שמח מאוד לקראתו ומתוך שיחה שהתפתחה ביניהם, הבין הלה פשר תפילתו של הרב רוזנפלד כאן עכשיו, "בא תתלווה אלי הביתה", אומר לו הנגיד, "מצטער, עונה לו הרב רוזנפלד אבל אני חייב לרוץ לשדה על מנת לתפוס את הטיסה, אולי תפסיד את 'הטיסה' אומר לו הנגיד, אבל לא 'תפסיד"'. ואכן הוא עלה אליו לביתו, לא אלאה אתכם בכל השיחה שהתקיימה ביניהם אבל הוא יצא משם בסכום דמיוני של……. ספרה שלצידו הימני הרבה, הרבה אפסים.
אכן, אין אדם שומע לי ומפסיד.