החלק בתפילת שחרית שצריך לומר ברצף?

כ"ה אלול- סימן נ"ב-מאמצע הסעיף ''ומכל מקום'' - סימן נ''ג סעיף ב'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

עד מתי אפשר לברך ברכות השחר ?

מה החידוש בדברי השולחן ערוך שהשליח ציבור צריך לומר 'ישתבח' בעמידה?ומדוע אין לומר 'ישתבח' בלבד? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן נ"ב סעיף א' ברמ"א – סימן נ"ג סעיף ב']  

סדר התפילה לאדם שהגיע באיחור לבית הכנסת

אדם שאיחר לבוא לבית הכנסת, וכאשר הוא מגיע לבית הכנסת, הוא רואה שהציבור אוחז בסוף פסוקי דזמרה, בכדי להרוויח תפילת שמונה עשרה בציבור, הוא צריך לצמצם ולדלג בפסוקי דזמרה, ולכן, מבואר בשולחן ערוך, שיאמר 'ברוך שאמר', וכן 'אשרי', וכן 'הללו את ה' מן השמים', וכן 'הללוהו ק-ל בקדשו', וכן 'ישתבח', ואם גם לזה אין לו זמן, יאמר רק 'ברוך שאמר', 'תהילה לדוד', ו'ישתבח', ומבואר במשנה ברורה, שלבית יוסף היה מגיד מן השמים שלימד אותו דברים, ואמר לו, שלא יעשה כך לכתחילה, אלא יבוא בהשכמה לבית הכנסת בזמן, כדי שלא יצטרך לדלג בפסוקי דזמרה, ואמר לו, שמי שמדלג בפסוקי דזמרה, הרי הוא כמהפך בצינורות, ומביא המשנה ברורה, שהרבה אנשי מעשה חולקים על השולחן ערוך וסוברים, שאדם שאיחר לבוא לבית הכנסת, יאמר פסוקי דזמרה כסדר על חשבון תפילה בציבור, אבל השולחן ערוך לא פסק כך.

סוף זמן אמירת ברכות השחר

אומר הרמ"א, שאדם כזה שדילג חלקים בתפילה, לא ישכח לומר ברכות השחר לאחר התפילה, ויש נידון במשנה ברורה, עד מתי אפשר לומר ברכות השחר במשך היום, יש שיטה הסוברת עד ארבע שעות כדין תפילה, ויש שיטה עד חצות, ויש שיטה עד הלילה שהולך לישון, אבל אם חוטפתו שינה, לא יברך 'המעביר שינה מעיני', כיוון שכבר הגיע זמן שינה חדש, ויש נידון במשנה ברורה, שברכות התורה יש בעיה לברכם לאחר התפילה כי יתכן שבברכת 'אהבה רבה' הוא כבר נפטר בברכות התורה, וכן 'אלקי נשמה' לא יברך לאחר שמונה עשרה, משום שיש שיטה הסוברת, שבברכת 'מחיה המתים' כבר יצא ידי חובת 'אלקי נשמה', אבל באופן עקרוני, את שאר ברכות השחר לא ישכח לומר לאחר התפילה.

אמירת 'ישתבח' בעמידה

צריך השליח ציבור לומר 'ישתבח' בעמידה, משום שראוי להסמיך את הקדיש ל'ישתבח', שאם יאמר את ה'ישתבח' בישיבה ולאחר שסים יבוא לפני העמוד, יוצא שיש הפסק בין 'ישתבח' לבין הקדיש, ולכן יאמר את ה'ישתבח' בעמידה, ואף על פי שכל יחיד ויחיד גם צריך לומר 'ישתבח' בעמידה, ומה התחדש בשליח ציבור, מבאר המשנה ברורה, שכל יחיד ויחיד אומר אותו בעמידה רק ממנהג ולא מעיקר הדין, אבל השליח ציבור אומרו בעמידה מעיקר הדין וכנ"ל, ומביא המשנה ברורה עוד, שבאמירת הט"ו שבחים שאומרים ב'ישתבח', אמנם לא צריך לאומרם בנשימה אחת, אבל לא יפסיק ביניהם.

אמירת 'ישתבח' בלבד

לא יאמר 'ישתבח' לבד אם לא אמר 'ברוך שאמר' וקצת פסוקי דזמרה, משום ש'ברוך שאמר' זה ברכה ראשונה של פסוקי דזמרה, ו'ישתבח' היא ברכה אחרונה, ולכן צריך לומר באמצע קצת פסוקי דזמרה, כדי שיהיה לברכות על מה לחול, ולכן שליח ציבור שבא מאוחר, והוא מאוד מזדרז, יאמר 'ברוך שאמר', וכן קצת פסוקי דזמרה, ואחר כך יאמר 'ישתבח'.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן