מאז החיים שלי השתנו לגמרי. כבר למעלה מעשר שנים שלא נגרם לי שום נזק מההחלטה הזו. ההסכם של התא קולי עובד בחסדים גלויים ובהשגחה פלאית. יש לי הרבה סיפורים על כך, אביא כאן רק אחד מהם..

סיפר הרב שמעון יואל רובינפיין שליט"א: בשלש עשרה השנים האחרונות, אני עסוק עם מצווה מסויימת, כאשר אני מגלגל באופן קבוע חובות של סכומים אסטרונומיים, למען הצלת נפשות ישראל.

העול הזה כבר כרוך על צווארי מתקופה קצרה אחרי חתונתי, ועד היום. ואצל אחרים המשמעות של זה הוא שאין להם לא יום ולא לילה, ואני ב"ה חי בשלוות הנפש ובישוב הדעת, ומצליח בחסדים גלויים להסתדר.

וזה לא היה תמיד כך, בתחילת הדרך באמת לא היה לי לא יום ולא לילה. ישבתי אז בכולל של הגאון ר' יחזקאל כהן שליט"א, וכפי שאתם יכולים לשער, לא באמת הייתי מרוכז בלימוד, הגיעו אלי פלאפונים כל היום, מנושים ומלווים, והייתי חי בקלחת אחת גדולה שלעולם לא תדעו מה זה.

ואז באחד הימים הודיע ראש הכולל ר' יחזקאל על תקנה חדשה בכולל, מהיום אסור לדבר בפלאפון במשך כל זמן הכולל.

שמעתי את התקנה, ונגשתי בסיום הסדר לר' יחזקאל וביקשתי לקחת ברכת פרידה…

איחלתי לו המשך הצלחה בהנהגת הכולל, אך הודעתי לו כי אני אאלץ לחפש לעצמי כולל אחר לאור התקנה הזו שאני יודע מראש כי אני לא יכול לעמוד בה.

ר' יחזקאל ענה לי, 'אתה חושב שאיכפת לי שכל האברכים האחרים בכולל ידברו בפלאפון?, עשיתי את כל התקנה רק בגלל אברך אחד בכולל, ששמו שמעון יואל רובינפיין. אני רוצה שתתחבר ללימוד, חבל עליך.'

אמרתי לו שהכל טוב ויפה, אבל אין מה לעשות, זה בשבילי על מנת שאעלה לרקיע, 'אנשים יירקו עלי ברחוב, יצעקו עלי בביהמ"ד, אם אני לא ארים טלפונים'

ר' יחזקאל שמע, ואז הציע לי לנסות לשבוע אחד לעשות את זה ולשקוע בלימוד לגמרי לפחות לשבוע אחד.

לא היה לי נעים, והחלטתי שלכבודו של ראש הכולל אנסה את מה שהוא מציע לי.

השארתי הודעה בתיבת התא קולי. כי ניתן להשאיר את כל התביעות בתא קולי, וכל הודעה המגיעה לתיבת התא קולי, מהרגע שהודיעו את זה, זה כאילו דיברו אלי, ואני אתייחס אליה כמו שדיברו כבר אתי.

איך אומרים? מכאן ואילך הכל היסטורי'ה. טעמתי שבוע אחד של שלוות הנפש, של שקיעות בתורה. ראיתי שה' עזר לי ולא היו שום בעיות. והחלטתי שאני הולך על זה. אקבל על עצמי עול תורה ואסמוך על השי"ת שיעזור לי גם הלאה.

מאז החיים שלי השתנו לגמרי, אני חי, אני מיושב, ראשי שקוע בתורה. ומאז ועד היום כבר למעלה מעשר שנים שלא היה לי שום היזק כל דהו מההחלטה הזו. ההסכם של התא קולי עובד בחסדים גלויים, ובהשגחה פלאית. כשהשי"ת מסדר בשבילי הכל כדי שאוכל להמשיך לשבת וללמוד.

ויותר מזה, בפעמים הבודדות שחשבתי לעצמי כי אלו מקרים יוצאים מן הכלל, והפרתי את הגדר שלי שלא לדבר בפלאפון באמצע הסדר, דווקא אז זה לא הצליח וזה רק עשה לי בעיות…

יש לי הרבה סיפורים של גילויים אדירים שהיו לי במשך השנים על הקבלה הזו. אצטט רק סיפור אחד מביניהם.

זה היה לפני כעשר שנים, נקלעתי אז לנקודת משבר בענייני גלגול הכספים של המצווה שאני עוסק בה, א"א להרחיב בפרטים, אך תמצית הדברים היא שהגעתי אז למסקנא כי אני חייב לברוח מארה"ק בהקדם האפשרי, היו כמה סכומים אדירים שהייתי זקוק להם באופן מיידי ולא היה לי מאיפה להביא אותם.

ביום האחרון אחרי שכבר התחלתי לארוז את המזוודות, ולסדר את הדרכון, עלה בי פתאום הרהור 'מה עם הקבלת עול תורה שלי?, הרי אני אברך כולל, וקיבלתי על עצמי עול תורה, למה אני נותן לעצמי להיגרר אחרי הטירדות, אולי זה ניסיון שנשלח לי משמים לראות אם אעמוד בקבלת עול תורה שלי? וכשאוכיח את רצינותי בקבלת העול, בלי להיבהל מכל מה שמאיים עלי, אז יעבירו ממני את העול הזה, וכמאמר חז"ל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ?'

החלטתי מיד כי אני לא חייב לברוח ברגע זה, ואמשיך ללמוד את סדריי הקבועים ולצפות לישועת ה'.

זה היה בתקופה לפני פורים, והמצב בכולל לא היה אז חזק מדי, רציתי באמת ללמוד, אז ירדתי לביהמ"ד וויטעבסק ברח' עבודת ישראל בירושלים, הראש שלי היה עמוס מדי בשביל להתרכז בסוגיות הכולל, פתחתי אם כן גמרא מגילה, ושקעתי בלימוד מענינא דיומא.

כך ישבתי כמה שעות, כשאט אט עם הלימוד ראשי מתבהר יותר, אור התורה ממלא את לבי באמונה ובטחון ועשתונותיי מתיישבות על המקום. עד שאחרי כמה שעות כשקמתי מן הלימוד, הרגשתי כאדם אחר לגמרי. נשען ותלותי בהשי"ת שיראני את חסדיו.

לפתע הפלאפון שלי מצלצל. ואני רואה על הצג מכר קרוב הגר באזור, הרמתי.

'הלו ! שמעון יואל, מה קורה? אתה זקוק אולי עכשיו לאיזה הלוואה?'

'אוהו ודאי שאני זקוק', עניתי בלי להתלהב. לא תליתי בו תקוות גדולות מדי.

'יש לי עכשיו עשרים אלף דולר, שאני יכול להלוות אותם, זה יעזור לך משהו?'

לבי החסיר פעימה, משתאה לראות את יד ה' מושטת אלי בצורה כה ברורה.

'ודאי שזה יעזור' עניתי בהתרגשות. סיכמנו על תאריך פרעון נוח, וכעבור שעה כבר היה לי את הסכום המלא בידי.

הייתי עדיין זקוק לישועה גדולה, אבל קודם כל האיום של הבריחה המיידית מהארץ הוסרה מעלי, ורוח של תקווה ואמונה עזה ננסכה בי, הרגשתי שה' אתי, הוא ראה את ההחלטה שלי.

למחרת התיישבתי שוב ללמוד את הסדר שלי במסכת מגילה באותו ביהמ"ד, כשאני עדיין נתון תחת השראת הגילוי משמים שחויתי אתמול, הלימוד כמובן היה בהתאם עם לב מעודד וראש פתוח.

אחרי הלימוד כשאני מפעיל את הסלולרי שלי שהיה כבוי במשך הסדר, אני רואה שוב את המספר שהתקשר אלי, אתמול. אולי הוא מתחרט על ההלוואה? הרמתי לו בחשש.

ואז הוא שואל אותי בפשטות, אם אני מעוניין בעוד הלוואה של עשרים אלף דולר לכמה חדשים…

כמובן שעניתי שכן, אלא מה… באותו ערב הוא שלשל לידי את הסכום.

האיום של היציאה מהארץ התחיל יותר ויותר להתפוגג.

למחרת המשכתי בסדר שלי במסכת מגילה, בוויטעבסק, בהתעלות מיוחדת, שאני מתגעגע אליה עד היום. ועם שליפתי את הפלאפון מדש חולצתי, הוא מצלצל, ועל הקו, מי שצלצל אתמול. ומה הוא שואל? אם אני מעוניין בעוד עשרים אלף…

לא שאלתי שאלות. עליתי מיד ולקחתי את העשרים אלף הנוספים. ההרגשה הזו שהרגשתי אז ובכל ההזדמנויות האלו, אני מאחל לכל אחד, אם כי בנסיבות טובות יותר…, זוהי הרגשה מופלאה שאין לה אח ורע, אתה פשוט מרגיש איך השמים מחייכים אליך. אתה מרגיש שהקב"ה מחבק אותך באהבה, ואומר לך בני יקירי אני דואג לך, אני מסדר לך את העניינים.

אך הסיפור עדיין לא נגמר. למחרת, התיישבתי שוב ללמוד באותו ביהמ"ד, כבר כמעט סיימתי את המסכת.

ואת מי אני רואה על הקו כשאני שולף אותו אחרי הלימוד אם לא את אותו ידיד?, ומה הוא שואל אותי אם לא אם אני מעוניין בהלוואה של עשרים אלף דולר?.

היו לי הרבה שאלות, למה הוא לא נתן לי את הסכום כולו בבת אחת?. למה הוא מתקשר בדיוק אלי? אך לא שאלתי בכלל, הרגשתי שבכלל לא הוא נותן לי את זה. זה אבא שבשמים שחנני דעה להתמסר לתורתו הוא זה שנותן לי את זה מידו הרחבה המלאה והפתוחה. עליתי ולקחתי את הסכום.

בסה"כ שמונים אלף דולר. זה אחד הסכומים הגדולים ביותר שקיבלתי כהלוואה אי פעם. ובלי מינימום השתדלות. ישר מהשי"ת בלי שום מסכים מבדילים.

אחרי כמה חדשים הגיע זמן הפרעון, הידיד מתקשר אלי ואומר לי שהוא צריך את הכסף לעוד יומיים, לשלם זאת לקבלן על הדירה שלו. אמרתי לו לראות את העניין כמסודר. ואני נשארתי עם השאלה הגדולה.

איך משיגים הלוואה לשמונים אלף דולר בתוך יומיים?.

השי"ת הכניס בי רעיון נועז. התקשרתי לידיד ואמרתי לו שינסה לבקש לקבלן לחלק את התשלום לארבע תשלומים של עשרים אלף דולר כל חודש.

הידיד דחה את דבריי על הסף, למה שהקבלן יסכים?, אך אני שכבר למדתי על בשרי את חסדי השי"ת לבוטחים בו, התעקשתי ואמרתי לו ,מה יש לך להפסיד? תנסה.

הוא ניסה, והקבלן הסכים… הקבלן הסכים.

והסכומים נפרעו בזמנם, ואני נשארתי בארץ הקודש, ממשיך להיות בן ישיבה, עם פלאפון כבוי מחצית היום, ועם בטחון בה' שחדר עמוק יותר ללב.

זה אחד הסיפורים שנחרטו היטב בעצמותיי, כאשר זה היה בראשית דרכי, וזה מה שנתן לי את הכח להמשיך בהחלטתי ובקבלת עול תורה שלי. אך מאז כבר חויתי עשרות עשרות סיפורים כאלו, של הלוואות ושל נתינות מפתיעות ביותר. ככה זה כשנותנים להשי"ת לנהל את העניינים. הוא לא מפסיק לשפוך עליך חסדים ורחמים…

(הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון למעשה לתגובות ולחומר נוסף [email protected])