מדוע אדם שבירך 'זוקף כפופים' לא יכול לברך 'מתיר אסורים'?│ ומה הטעם שמברכים 'שלא עשני גוי' ולא מברכים 'שעשני ישראל'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות השחר במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ו סעיפים ד' – ח']
ברכות השחר
סימן זה עוסק בעניין ברכות השחר, בבוקר מודים להקב"ה על העולם שהוא ברא, ומברכים 'אשר נתן לשכווי בינה', שזו ברכה על הדעת שנתן הקב"ה בלב כל אדם ואדם, להבחין בין יום ובין לילה, והטעם שהסמיכו את הברכה הזאת על התרנגול, הוא משום שתרנגול נקרא בלשון ישמעאל 'שכווי', ועוד, שהתרנגול יודע להבחין בין יום ובין לילה, וכן מברכים, 'פוקח עוורים', 'מתיר אסורים', 'זוקף כפופים', ומברכים כדי להודות להקב"ה שלא נהיה בכלל הנהנה מן העולם הזה בלי ברכה.
ברכות שלא עשני גוי, עבד, אשה
צריך להודות להקב"ה גם על כך שלא עשני גוי, עבד, אשה, וטעם הדבר שהנוסח של הברכה היא 'שלא עשני גוי', ולא 'שעשני ישראל', הוא על פי מה שנתבאר בסעיף שלנו, שיש מי שאומר, שאם אדם בירך שעשני ישראל, הוא כבר לא יכול אחר כך לברך את שלשת הברכות שלא עשני עבד וכן שלא עשני אשה, משום שהוא כבר הודה להקב"ה על כך שעשה אותו ישראל, וזה כולל בתוכו שהוא לא אשה ולא עבד ולא גוי, וצריך להודות להקב"ה בפרטות על כל פרט ופרט, ולכן, מברך קודם שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה, ובאמת המשנה ברורה מביא, שיש מי שאומר, שאם בירך קודם, שלא עשני אשה, אינו יכול לברך שלא עשני עבד, כיוון שאשה עדיפה מעבד, וכן אם בירך שלא עשני עבד, אינו יכול לברך שלא עשני גוי, שהרי ברכת שלא עשני עבד, כוללת בתוכה שהוא לא גוי, כיוון שעבד עדיף מגוי.
ברכת הגר
אומר הרמ"א, גר מברך 'שעשני גר', ומביא המשנה ברורה, שגם גר נחשב לעשייה, כמו שכתוב, 'ואת הנפש אשר עשו בחרן', ויש אומרים, שהגר לא יברך כך, משום שלא הקב"ה עשה אותו גר, אלא זה מהבחירה שלו בלבד, מכח מה שנטע בו הקב"ה את הבחירה, ובכל זאת מביא המשנה ברורה בשם הבאר היטב, שיכול לומר 'שלא עשני גוי', אף על פי שלמעשה הוא היה בעברו גוי, משום שכוונת הדברים היא, שהקב"ה נתן בליבו לחזור ולהתחדש ולהיות יהודי.
ברכת מתיר אסורים וזוקף כפופים
לעניין הברכות 'מתיר אסורים, 'זוקף כפופים', לכאורה יש בעיה, שהרי ברכת 'מתיר אסורים', היא ברכה שכוללת מעט יותר מאשר 'זוקף כפופים', שהרי זוקף כפופים זה לגמרי, ומתיר אסורים זה מעט, ולכן, אדם שעבר ובירך זוקף כפופים, יש לו בעיה לברך מתיר אסורים, כיוון שהוא כבר הודה להקב"ה בזוקף כפופים, שהיא כוללת בתוכה גם מתיר אסורים.
בירך ברכות השחר בלי לעשות אותם בפועל
שיטת השולחן ערוך, שברכות אלו, אם לא שמע אותם בפועל, כגון שלא שמע את קול התרנגול, או שלא הלך או שלא לבש, יברך אותם בלי הזכרת השם, אבל הרמ"א אומר, שהברכות האלו נתקנו על בריאת העולם, ולכן בכל מקרה יברך את הברכות האלו.
ברכת 'הנותן ליעף כח'
נחלקו השולחן ערוך והרמ"א, האם לומר ברכת 'הנותן ליעף כח'.
הוספת ברכות על ברכות השחר
יש נוהגים לברך ברכות נוספות על הרשימה של ברכות השחר, כגון 'סומך נופלים', או 'מגביה שפלים', וטעות הוא בידם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א