מאת: אלעזר גולדברג
השבוע התחילו עשרות אלפי לומדים בכל העולם היהודי את הלימוד בתלמוד בבלי, במסגרת התוכנית החדשה "עמוד יומי", ההתרגשות בקרב בני התורה והלומדים גוברת.
בערוצי המדיה השונים של 'דרשו' כבר נקבעו למעלה מעשרה שיעורים יומיים שימסרו מפי גדולי הרבנים ומגידי שיעורים מנוסים. השיעורים יימסרו בכמה שפות, ביניהם – לשון הקודש, אידיש, אנגלית, צרפתית וספרדית ובנוסף נעשים מאמצים רבים להנגיש את הלימוד והשינון לרבבות לומדים בכל העולם היהודי.
במקביל נפתחים מאות שיעורים בכל רחבי הארץ והעולם לפי סדר העמוד היומי.
לקראת שבת 'בראשית' ותחילת הלימוד בעמוד היומי, ערכנו ראיונות מיוחדים עם שלושה מגדולי מרביצי התורה בדורנו, הרבנים הגאונים: רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א משגיח ישיבת ארחות תורה, רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א רב שכונת שבט הלוי במודיעין עילית ורבי אברהם אורצל שליט"א מראשי ישיבת תפארת ציון בבני ברק, אשר מפאת החשיבות שרואים בתוכנית הנוכחית, נרתמו לפנות זמן למסירת שיעור יומי מיוחד תמידים כסדרם.
ביקשנו לברר עם הרבנים שליט"א את הצורך והתועלת העצומה שיש לתוכנית כזאת, המסר לבני התורה שחוששים להיכנס למסגרת מחייבת לתקופה ארוכה, התועלת שיש בבחינה החודשית על החומר הנלמד וכיצד שומרים על 'גישמאק' ו'פרישקייט' מיוחד גם בשיעורים הנוכחיים למרות שכבר נמסרו על ידם מאות ואלפי שיעורים.
- על איזה צורך עונה התוכנית החדשה של עמוד יומי? ואיזה ציבור יכול לקבל ממנו תועלת רבה?
הרב מישקובסקי: התכנית הזאת מכוונת לכלל הציבור, גם לתלמידי חכמים וגם לבעלי בתים. גיסי הגאון רבי אברהם צבי טויב שליט"א סיפר שאמר פעם למרן הרב שך זצוק"ל שהוא מוסר שיעור בדף היומי וביקש הדרכה באיזה אופן למסור את השיעור כדי שתהיה תועלת לכלל השומעים. השיב לו הרב שך דברים מאלפים המהווים הדרכה גם בנוגע לתוכנית הברוכה של העמוד היומי וכך אמר לו: לפני השואה, בעיירות, היו חבורות של לומדים, הייתה 'חברת חיי אדם', 'חברת חומש רש"י', 'חברת משניות' ועוד. אולם היום כל הלומדים חפצים ללמוד דף היומי, אך לימוד בעיון אינו מתאים לכולם ואפילו בני תורה הרגילים בלימוד עיוני ומעמיק אינם מצליחים ללמוד דף שלם בעיון בכל יום. לכן הדרך הישרה היא לדאוג שכל אחד מהמשתתפים בשיעור יקבל את המושגים שמובאים בדף ולתבל את השיעור בדברי אגדה מוסר והלכה הנוגעים לענייני הדף היומי וכך כל אחד יקבל את החומר באופן המתאים לרמה הרוחנית והשכלית שלו. אמנם, סיים הרב שך את דבריו, אין הכוונה שעיקר השיעור יהיה מבוסס על ווארטים וסיפורים, אלא העיקר הוא סוגיית הגמרא בהבנה על פי הפשט ועל כך להוסיף את התוספות הנ"ל שנותנות מענה לאלו הזקוקים לכך.
מהסיבה הזו אני חושב שלימוד של 'עמוד יומי' הוא ברכה עצומה לכלל ישראל. ההספק הזה מאפשר לימוד עם חזרה ושינון. לכן התוכנית בהחלט מתאימה לציבורים רחבים מאוד!
הרב אורצל: עוד לפני שהתבקשתי למסור שיעור ב'עמוד יומי', פנו אלי מספר בחורים בישיבת 'תפארת ציון' ושאלו אם אפשר לייסד בישיבה קבוצה שתצטרף למסגרת לימוד עמוד יומי של 'דרשו'. מהבקשה הזאת הבנתי עד כמה הדבר נצרך בקרב בני התורה. הסיבה לכך היא, שבמסגרת הלימוד הרגילה בישיבות, כמעט ואין מציאות של לימוד הש"ס כולו, לכן צריכה להיות מסגרת זמן המוקדשת ללימוד שיטתי עם הספק, אך מאידך – לבחורי ישיבה קשה מאוד לקיים מסגרת לימוד של דף יומי, כי רוב זמניהם מוקדשים ללימודים העיוניים הרגילים בישיבות הקדושות. על הצורך הזה עונה התוכנית החדשה באופן מוצלח ביותר, ניתן ללמוד עמוד יומי בצורה טובה עם סיכום החומר, עם תוכנית ברורה לסיום הש"ס עם מסגרת מחייבת של שינון ובחינה.
כמו כן, התוכנית תועיל מאוד למי שכבר למד ש"ס או סדרים שלמים, וכעת יש לו את ההזדמנות לחזור על מה שלמד ואין זה רק מעלה אלא חובה של ממש כדי שלא ישתכחו ממנו דברי התורה. נכנסתי פעם עם תלמיד חכם אחד אל ביתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל. היה זה בתקופה שמרן היה בסביבות גיל שמונים ובאותה שעה עסק בלימוד מסכת בבא קמא. התלמיד חכם שהיה עמי שאל את מרן: "נאך-אמול בבא קמא?" הוא התכוון לשאול, האם מרן לומד בבא קמא עוד הפעם, הרי כבר למד מסכת זו עשרות ומאות פעמים. מרן הביט בו ואמר בפשטות: "אם אני לא יחזור, אני ישכח!". המעשה הזה מלמד על חשיבות החזרה גם למי שכבר בקי בש"ס וקל וחומר למי שלמד פעם או פעמיים…
הרב לוקסנבורג: במסכת ברכות (ו, ב) רש"י אומר: "שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גירסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן, שיקבלו שכר לימוד".
דברי רש"י חריפים ומחייבים מאוד, כי ישנם רבים שמצויים במסגרות קדושות של לימוד יומי ואכן קונים במשך הזמן ידיעות נרחבות ומושגים בש"ס, אך לכלל 'מבינים להעמיד גירסא' עדיין לא בא, בין השאר בגלל ההספק הגדול שהם מחוייבים לו בכל יום. אני חושב שהמסגרת החדשה של 'עמוד יומי' כן מאפשרת ליותר אנשים 'להעמיד גירסא ולומר שמועה לאחר זמן'. כך מעגל הלומדים שיודעים ש"ס וזוכרים את הדברים לאורך זמן יגדל ללא ספק, שגם אלו שאינם מסוגלים ללמוד הספק יומי גדול, יוכלו להצטרף למסגרת הנוכחית, לחזור ולשנן, עד שיזכרו ויזכו 'להעמיד גירסא'.
לשם כך מאוד חשוב שהשיעורים שיימסרו במסגרת התוכנית יהיו מתומצתים ולא באריכות. כמו כן כדאי ללמוד את החומר עם סיכום עצמי או מתוך ספר המסכם את ענייני העמוד, מה העיקר בעמוד ומה הן הפרטים הנלווים ואלו שהוזכרו אגב העיקר. כל זה ייקל על זכירת החומר לזמן ארוך.
עוד כדאי לזכור את דברי הגמרא במסכת שבת (פח, ב) על לומדי התורה: "למיימינים בה – סמא דחיי". ופירש רש"י: "למיימינין בה, עסוקים ככל כוחם וטרודים לדעת סודה". כלומר, אדם שרוצה לטעום את סם החיים של התורה ולקבל שכר לימוד ולא רק שכר ריצה או דוחקא, עליו להיות טרוד בהבנת הדברים ועצם הטרדה גורם להצלחה בזכרון החומר.
- ישנם כאלו שמתלבטים ומהססים להיכנס למסגרת מחייבת וממושכת, איזה מסר מחזק אפשר להעביר להם על מנת להקל בעיניהם את ההרשמה לתוכנית?
הרב לוקסנבורג: בכל מחייב שאדם מקבל על עצמו יש קשיים בהתחלה. מרן הרב שך זצוק"ל היה רגיל לומר לתלמידים שמי שאומר לו שקשה עליו להתעלות ברוחניות, יכול להבין אותו, שהרי אמרו חז"ל (קידושין ל, ב): יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום … ולולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.
אולם זאת עלינו לדעת, שכל מי ש'קופץ למים' מקבל סייעתא דשמיא גדולה מאוד להצליח. אוכל להעיד על עצמי שלפני שהתחלתי למסור את השיעור ב'דף היומי בהלכה' היו שלא האמינו שהענין יצליח, כי לא יהיה לזה קהל ומי ימצא זמן קבוע לבוא לשמוע שיעור חדש. אך למרבה הפלא מיד לאחר שהתחייבתי להיכנס לזה בכל הכוח, קיבלתי סייעתא דשמיא עצומה. כיום השיעור מונה כ-30 משתתפים קבועים, תמידין כסדרן, ללא דילוגים כלל וכלל ואין לשער ואין לתאר את התועלת הגדולה שיש מזה לי ולכל השומעים.
על הסייעתא דשמיא שראיתי בחוש בזכות הקביעות בשיעורי 'דרשו', אוכל לספר מה שאירע אצלי בשיעור של ה'דף היומי בהלכה'. כאשר התחלנו ללמוד הלכות עירובין היו שחששו כיצד יוכלו להבין את שלל הפרטים והציורים המורכבים בהלכות אלו וברוך השם זכינו להצלחה שלא בגדר הטבע. פעם כשהתחלנו סימן בשולחן ערוך שמדבר על נהר ששוטף ונכנס אל העיר לא ידעתי כיצד להמחיש את הענין היטב והנה באותו לילה ירדו גשמים רבים והנחל הסובב את העיר מודיעין עילית, סמוך לשכונת חפציבה, עלה על גדותיו ונכנס אל תוך העיר. אלו שהלכו לראות את הדבר קיבלו המחשה חיה למה שלמדנו באותה עת…
הרב אורצל: לקנות ידיעה ברורה בש"ס היא ללא ספק דבר המגדיר את התלמיד חכם. ראיתי אצל מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל מספר פעמים, שהיה מתעניין אצל אברכים או כאשר היה מברר על תלמיד חכם פלוני: "האם הוא יודע ש"ס?". יהודי שיודע ש"ס היה מדד גדול אצל מרן להחשיבו כתלמיד חכם.
כעת מונחת לפנינו ההזדמנות הנדירה להתחיל מהתחלה – ממסכת ברכות. כאשר יש נקודה כזו של התחלה, כדאי מאוד להצטרף למסגרת המחייבת הזו, ולאחר ההתחלה יקבלו המצטרפים את הסייעתא דשמיא, הרצון והכוחות, להמשיך להשקיע בלימוד ובשינון ולסיים את הש"ס עם ידיעה ברורה.
הרב משקובסקי: פעם שאלתי את הנגיד רבי שמעון גליק הי"ו: כיצד ינהג אדם שרוצה להתעשר? אמר לי ר' שמעון: הרוצה להיות עשיר, צריך לקחת סיכונים בעסקים, לפעמים הוא ירוויח ולפעמים יפסיד. אולם צריך לנהוג בחכמה ולקחת סיכון על חלק מהממון ולא על כולו, כדי שלא יפסיד הכל. מדבריו למדתי שגם מי שאינו לוקח סיכונים בהשקעות רוחניות, אינו יכול להצליח וצריך לחשב את הרווח מול הסיכון, שאם הרווח גדול והסיכון קטן, הרי ההשקעה משתלמת ביותר. כך הוא בתוכנית הנוכחית של 'דרשו', הסיכון קטן, כי התוכנית אינה מחייבת וניתן לבטל את ההשתתפות בכל עת ובזמן ההשתתפות בסך הכל מרוויחים ידיעות בש"ס, מאידך – הרווח שיכול לקבל המשתתף בתוכנית כזאת הוא עצום ויכול לעשות מהפך רוחני בכל אורחות חייו!
תועלת הבחינות
- ישנם הסבורים שלא כדאי לערוך מבחנים, מסיבות שונות. מה דעת הרבנים שליט"א, על התועלת שיש בבחינה חודשית על החומר הנלמד במסגרת התוכנית?
הרב משקובסקי: לא מזמן פורסם באחד מהגליונות של 'דרשו' על ראש ישיבה מבוגר מאשדוד שנהג להשתתף במבחני 'דרשו', והסביר לתלמידיו: המבחנים הללו אינם מיועדים לצעירים בלבד, כי גם המבוגרים צריכים לבדוק עצמם אם יודעים וזוכרים את מה שלמדו.
שתי תועלות עיקריות יש למבחנים: האחד – זה מחייב את הלומד ללמוד היטב את החומר. שמעתי ממרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל שעיקר הצלחת האדם באה בעקבות 'מחייבים' הגורמים לאדם ללמוד ברצינות. והתועלת הנוספת – שעל ידי ההצלחה במבחן הלומד מקבל סיפוק מכך שיש הכרה בכך שמבין וזוכר את מה שלמד וזה נותן דחיפה אדירה להמשיך ללמוד הלאה סוגיות ומסכתות נוספות באותו אופן. לפיכך המבחנים של 'דרשו' הם בבחינת תיקון עולם! שהרי כאשר אברך הולך לעשות מבחן חודשי, זה בודאי פעמים רבות על חשבון הטיפול בבית ובילדים, אך כאשר בני הבית יודעים שהוא עושה זאת על מנת להצליח במבחן, לקבל מלגה ובעקבות כך ללמוד טוב יותר, הם מתמסרים לעניין וכך גם הם מקבלים שכר מחזיקי תורה ותרבה התורה בישראל.
הרב לוקסנבורג: חז"ל אומרים (שבועות מא, ב): "כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש, לאו אדעתיה". כלומר, דבר שלא מוטל על אדם לזוכרו הוא אינו זוכר. ניקח לדוגמה אדם שאחראי מטעם חברת הרכבות לשמש כמודיעין לאנשים הצריכים לנסוע ברכבת, אם יבוא אדם וישאל אותו מתי מגיעה הרכבת לבאר שבע הוא בודאי יוכל לענות מיד ובעל פה את הזמנים במשך היום כולו, זאת למרות שלא בטוח שרמת המשכל ומצב הזיכרון שלו מהמוצלחים ביותר, ולפעמים אפילו את מספר תעודת הזהות שלו הוא לא זוכר בעל פה ומה שזוכר את זמני הרכבת הוא בגלל שזו עבודתו והדבר מוטל עליו. מאידך, אם יעמוד אדם בעל זיכרון בהיר וחד בתחנת הרכבת ויבוא אדם לשאול אותו האם הרכבת לבאר שבע כבר עברה, הוא פעמים רבות לא ידע להשיב, כי הוא צריך לנסוע לחיפה ולא מוטל עליו לבדוק את מעבר הרכבות האחרות. לעניין הזה המבחנים מועילים – לגרום ללומדים להרגיש שמוטל עליהם לדעת היטב את סיכום החומר הנלמד באותו חודש ועצם הרגשה הזו תגרום ללמידה איכותית הרבה יותר.
אולם כל נבחן ב'דרשו' צריך לדעת שני דברים נוספים: הראשון – שמטרת המבחן אינה בציון שיתנוסס בראשו לאחר הבדיקה, אלא המטרה היא עצם הבחינה לאחר לימוד טוב של החומר. ידועה אמרתו של מרן הסטייפלר זצוק"ל שהמושג 'גליון הערכה' שניתן כיום על פי הציונים של התלמידים, מקורו מתרבות הגויים, שהרי על פי התורה המדד של האדם הוא לפי עמלו בתורה ולא לפי התוצאות שהשיג. והשני – שאם הוא מרגיש לחץ בעשיית מבחנים, יוכל לעשות הפסקה ממבחנים על מסכת אחת עד שירגע מעט ואז – לאחר שיפנים שהמבחן נועד רק עבורו, לדעת מה מידת הידיעות שלו כדי שיוכל להשתפר באופן הלימוד והחזרה כשהמטרה הסופית היא ידיעת המסכת על בוריה – יאזור כוח להמשיך להשתתף בהם.
יחד עם זאת, ממה ששמעתי וראיתי אני יודע שהמבחנים של 'דרשו' אינם קשים ומורכבים, אלא נכתבים כתיבתם על ידי מומחים לדבר נעשית במטרה אחת – לגרום הצלחה לאלו שלמדו היטב את החומר החודשי. לאחר תקופה קצרה של הרגל ניתן להצליח גם בקבלת ציונים טובים שיתנו דחיפה גדולה יותר להמשיך ללמוד היטב את המשך המסכתות.
הרב אורצל: למבחנים יש תועלת גדולה מאוד! גם מי שמתחיל ללמוד עם התרגשות ושאיפה גדולים, מטבע העולם הוא שעם הזמן המרץ דועך ולכן צריך מחייב שיחזיק את הרצון לאורך זמן. לכך נועדו הבחינות.
אספר מעשה רב ממרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל: מרן היה רגיל בשנות זקנותו לבחון מספר פעמים בכל שבוע תלמידי חיידרים וישיבות קטנות והיה מתבטא על כך: "הרי זה הגשעפט (העסקים) שלי". מאחר שהיה קשה עליו לקרוא לאורך זמן כפי שהורגל בצעירותו, היה עורך מבחנים מפני שעל ידי כך התלמידים צריכים להתכונן ולשנן את החומר והלימוד הזה יהיה לזכותו. פעם אחת הגיעו אליו ילדי תלמוד תורה כדי להיבחן והמלמד אמר למרן שהתלמידים לא הכינו היטב את החומר ואז אמר מרן בבדיחותא: "אם כך, מה הרווחתי מהבחינה הזו?". כלומר, הרי כל המטרה שפינה מזמנו לבחינות על חשבון סדרי הלימוד הייתה להגביר זכויות של לימוד ושינון של הילדים וכשזה לא נעשה מפני מה יש צורך לבוא ולבחון?
דבר נוסף שמעתי מהגאון רבי יצחק שאול קנייבסקי שליט"א בנו של מרן הגר"ח זצוק"ל, שכאשר למד בצעירותו עם חברותא, בש"ס בבלי וירושלמי, בכל פעם שסיימו את לימודם מרן הגר"ח היה בוחן אותם על מה שלמדו. וכך היה במשך כמה שנים. ללמדנו על חשיבות הבחינה התמידית!
- לסיום, אם אפשר להציץ אל הקודש פנימה – לאחר הרבצת תורה ומסירת שיעורים במשך עשרות שנים, כיצד שומרים על רמת השקעה גבוהה ו'פרישקייט' גם בשיעורים של התוכנית הנוכחית, עד שנראה כביכול כל שיעור הוא הראשון שנמסר אי פעם?
הרב לוקסנבורג: אני סבור שכל עניין מסירת השיעורים מהזמן שהתחלתי למוסרם לפני שנים רבות ועד היום, הוא למעלה מדרכי הטבע. אפשר לקבל קצת הסבר על העניין מדברי הרמח"ל בביאור הפסוק: "קוה את השם חזק ואמץ ליבך וקוה אל השם", שכאשר אדם מקווה לסייעתא דשמיא, עצם הקיווי גורמת ליצירת קו שדרכו תבוא לו הישועה. וזה גם ביאור הפסוק: "וקווי השם יחליפו כוח" – הציפייה לקבל שפע רוחני ממרומים היא אשר נותנת את הסייעתא דשמיא לקבל כוחות מיוחדים למעלה מגדרי הטבע. וכמו שהיה עד היום, כך בעזרת השם יתברך יהיה בשיעורים של ה'עמוד יומי'.
הרב מישקובסקי: כבר הזכרתי את דבריו המאלפים של מרן הרב שך אודות האופן הראוי במסירת שיעורים בדף היומי. אני חושב שכאשר מתבלים את השיעור בשאלות מעשיות מענייני העמוד ואגב כך מביאים גם 'מעשה רב' מגדולי ישראל הנוגעים לסוגיית הגמרא, השיעור נעשה מעניין ומושך הן למגיד שיעור והן לשומעים. אמנם אין זו הדרך ללמוד את הסוגיה לכתחילה, כי את הגמרא יש ללמוד בהבנה והעמקה, אולם בשיעור הנמסר לרבים זו הדרך הטובה ביותר לגרום להנאה וקביעות בקרב מוסר השיעור וכלל השומעים.
הרב אורצל: כאשר מקבלים קבלה למסור שיעור יומי הדבר מחייב קביעות של לימוד מעמיק עם חזרה וסיכום ברור של החומר, כאשר החומר ברור ומסוכם ניתן למסור אותו באופן שתתן תועלת של ממש לשומעים.
בנימה אישית – עבורי זו ברכה עצומה וממש מתנה מן השמים ואכן כוונתי היא להכין ולמסור את השיעור כדי לזכות אנשים נוספים החפצים ללמוד כמוני את החומר בצורה ברורה ובס"ד תהיה תועלת והצלחה רבה לכולנו.