מה הטעם שמזכירים את ישראל רק בברכת 'עוטר ישראל בתפארה' ובברכת 'אוזר ישראל בגבורה'?│ ומניין לנו שנשים פטורות מלהשלים מאה ברכות בכל יום?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות השחר במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ו סעיפים א' – ד']
ברכות השחר
כאשר אדם מתעורר מהשינה בבוקר, מברך 'אלוקי נשמה', ולאחר מכן מברך 'אשר נתן לשכווי בינה', וזו לא ברכה על התרנגול, אלא זו ברכה על כך שהקב"ה נתן בלב כל אדם ואדם בינה להבין ולהבחין, וזה מתבטא בכך, שאדם מבחין בין יום לבין לילה, והלב נקרא שכווי, וכיוון שבלשון ישמעאל גם התרנגול נקרא שכווי, וגם הוא יודע להבחין בין יום ללילה, לכן ברכה זו נתקנה על שמיעת קול התרנגול, וכן כשמעביר ידיו על עיניו, מברך 'פוקח עוורים', וכשמתיישב, מברך 'מתיר אסורים', וכשמזדקף, מברך 'זוקף כפופים', וכשמניח רגלו על הקרקע, מברך 'רוקע הארץ על המים', וברכות אלו הם על הנאות העולם, שהרי אסור לאדם להנות מהעולם הזה בלי ברכה, ומבואר בגמרא, שיש סתירה בין שני פסוקים, מצד אחד כתוב, 'לה' הארץ ומלואה', מצד שני כתוב, 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם', משמע, שהארץ ניתנה מהקב"ה לבני אדם, ומיישבת הגמרא, שלפני הברכה, הארץ היא של הקב"ה, ולאחר הברכה, הארץ היא של בני אדם, ומכיוון שלפני הברכה הארץ של הקב"ה, אז מי שנהנה מהנאות העולם הזה בלי ברכה, הרי זה כאילו מעל, כיוון שזה כמו קודש.
שתי ברכות שמזכירים בהם 'ישראל'
כאשר אדם חוגר את חגורו, או כאשר הוא לובש אבנט שמפסיק בין ליבו לערווה, דהיינו מכנסיים, מברך 'אוזר ישראל בגבורה', וישנם שתי ברכות, שמזכירים בהם את ישראל, ברכת 'עוטר ישראל בתפארה', וכן ברכת 'אוזר ישראל בגבורה', ומבאר המשנה ברורה, שהעניין בזה הוא, שהברכה של עוטר ישראל בתפארה, אדם מברך כאשר הוא חובש כובע או מצנפת על ראשו, וכן כאשר חוגר עצמו בחגורה כדי להפסיק בין ליבו לערווה, או מכנסיים, ושתי ברכות אלו, מיוחדות לישראלים, כיוון שיש בהם צניעות, ומאחר שהידיים עסקניות ואינם נקיות, וכן מפני עמי הארץ שאינם יודעים, לכן תיקנו לברך את כל הברכות האלו בבית הכנסת, ולא מברכים כל ברכה וברכה בזמן שלה.
השלמת מאה ברכות בכל יום
יש תקנה של מאה ברכות, מכיוון שבזמן דוד המלך, היו מתים מעם ישראל, ובכדי למנוע את המגפה, תיקן דוד המלך לברך מאה ברכות בכל יום ויום, והמשנה ברורה מונה את הרשימה של הברכות, ובשעת הדחק, יכול אדם לצאת ידי חובה של מאה ברכות מהשליח ציבור בחזרת הש"ץ, וכן מהעולים לתורה, והמשנה ברורה מונה בין הברכות את ברכת 'המפיל', ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' לדייק, שרואים מכאן, שהעניין של מאה ברכות מתחיל כבר מהלילה, עוד מונה המשנה ברורה ג' ברכות לברכות התורה, ברכת 'אשר בחר בנו', ושני ברכות של 'הערב נא', ומובא כאן בהערה לדייק, שמשמע שחילק אותם לשתי ברכות נפרדות, כיוון שברכת 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה', זו ברכה אחת, וברכת 'הערב נא', היא ברכה נפרדת, וכן מונה המשנה ברורה ברכות טלית ותפילין, ומובא כאן לדייק מזה, שרואים, שהמאה ברכות לא נתקנו לנשים, כיוון שהם ודאי לא שייכות בברכת טלית ותפילין, עוד מובא כאן בהערה, מה הדין בימים כאלו או במצב כזה, שבכל מקרה אדם לא יכול להגיע למאה ברכות, האם בכל זאת יש עניין להגדיל את מספר הברכות ולהגיע לשמונים או תשעים, או שאם אינו יכול להגיע למאה ברכות, אז אין עניין בזה, ונחלקו בדבר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א