מהו 'הקפת גוויל' ?

ט"ז בסיון תשפ"ב- סימן ל"ב- מאמצע סעיף ט"ז- ''הא דמכשרינן'' עד סוף הסעיף
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם יש תיקון לאות שאינה מוקפת גוויל? ומה דינה של אות שיש בה נקב ואין ידוע אם נעשה לפני הכתיבה או לאחריה? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ל"ב סעיף ט"ז בסופו]  

היקף קלף סביב לאותיות

כל אות ואות צריכה להיות מוקפת גוויל, דהיינו, צריך שקלף יקיף אותה מכל צדדיה, ושלא תיגע אות בחברתה, ודין זה נאמר רק על שעת הכתיבה, ולכן, אם בשעת הכתיבה הייתה האות מוקפת גוויל, אף על פי שלאחר מכן במשך הזמן נעשתה האות שאינה מוקפת גוויל, כגון שנמרח דיו או נקרע, אין בזה חיסרון, וכשר, ואדם שכתב אותיות על גבי קלף, ואות אחת נוגעת בקצה הקלף באופן שאין קלף מסביב לאותה האות, פסול, ובכדי להכשירה, עליו לגרד קצת מהדיו, לדוגמא, כתב כ"ף סופית, והרגל שלה הכ"ף מגיעה עד לסוף הקלף, הדין הוא שזה פסול, כיוון שבאותו מקום זה לא מוקף גוויל, ולכן יגרד את אותו מקום, ובכך תהיה האות מוקפת גוויל, ואף על פי שהכ"ף כשרה גם בלי האריכות שלה, והרי בשעת הכתיבה כאשר הסופר יורד עם הרגל עד הסוף, החלק הארוך כבר לא נצרך לכשרות הכ"ף, בכל זאת, מכיוון שהסופר עדיין מחזיק בידו את הקולמוס וכותב, ולא סילק ידו מכתיבת האות, נחשב שלא סיים את האות, וממילא כשסיים לכתוב את הכ"ף, יוצא שהיא אינה מוקפת גוויל.

נעשה נקב בצידי האות

אם נעשה נקב בצידי האות, כך שהאות אינה מוקפת גוויל, אבל אם זה נעשה לאחר הכתיבה, כשר, ואם מסופק האם נעשה הנקב לפני הכתיבה או לאחריה, יכול לסמוך שנעשה הנקב לאחר הכתיבה, משום שאם הנקב כבר היה בשעת הכתיבה, מסתמא היה רואה אותו, אלא אם כן הנקב קטן מאוד, שאז לא יכול לסמוך על כך.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן