משל לאדם שנסע במכונית, וכאשר הבחין כי נורית אדומה נדלקה ליד אחד השעונים, מיהר אל המוסך הקרוב כדי לבקש את ניתוקה של הנורית. הנורית לא היתה אלא התראה אחרונה לפני שהשמן ההולך ואוזל. אילו היה בר דעת היה מבקש למלא לו שמן ובכך היה פותר את בעייתה של הנורה, אשר ממילא היתה נכבית. אך מאחר והיה שוטה, לא היה מסוגל לחשוב צעד אחד קדימה. הפריעה לו מציאותה של נורית אדומה דולקת, כיון שידע מאז שזהו משהו לא כל כך טוב, והוא מיהר לשים קץ לפעילותה של הנורית…
פועל המוסך פעל לפי בקשתו וניתק את אחד מחוטי המנוע. עתה כבתה הנורית והשלוה חזרה אל לוח השעונים. אך לאחר נסיעה קצרה הבין הנהג את אשר עולל לעצמו. לאחר כמה דקות נעצר הרכב. באין שמן נשרף המנוע והפסיק את פעולתו…
היכן היתה כאן הטעות? הטיפול היה צריך להעשות, כמובן, במילוי מצבור השמן ולא בניתוקה של הנורית. כי הנורית אינה אלא סימפטום של התראה למשהו עמוק יותר.
יש לטפל בשמן לא בנורית הבקרה
גדולי ישראל אכן ידעו את סודה של ה'נורית האדומה'. לצרות שפקדו אותם, התיחסו כסימפטום וכאיתות מן השמים, והם היו ניגשים לטפל בעצם הבעיה.
בגמרא מסופר על רב הונא, אשר במרתפי היין שלו התרחש אסון כלכלי כבד: ארבע מאות חביות יין שלו החמיצו. הוא נכנס לבית המדרש וסיפר את שאירע לו, במעמד כמה מחבריו האמוראים.
כיצד היינו מגיבים אילו חבר לבית המדרש היה מספר לנו סיפור כזה?
לבטח היינו מציעים לבדוק את טיב הענבים, הסוכר, החביות ואולי אף את אקלים המרתף. אך חבריו של רב הונא יעצו לו לפשפש במעשיו. כשהצטדק ושאל אותם בתרעומת אם הוא נחשד בעיניהם בעברה, ענו לו אף הם באותה מטבע לשון: וכי הקב"ה חשוד בעיניך בדין שאינו הוגן? לבסוף התברר כי מסיבות שעימו לא שילם רב הונא לאריס שעבד בכרמיו את שכרו השלם. לאחר שקיבל על עצמו לתקן את המעוות חזר החומץ והפך ליין, ולפי דעה אחרת לא חל כל שינוי ניסי בחומץ אלא שהוא התייקר ונמכר במחיר יין.
חכמי ישראל השכילו להבין כי אין לטפל ב'נורית הבקרה'. בבדיקת גורמי ההחמצה הטבעיים, אלא בשמן שעליו היא מבשרת, בבדק בית אשר יגלה חטא שבשלו החמיצו החביות. כמו שנהג יהושע בן נון לאחר שנהרג שלושים וששה איש במלחמת העי. הוא לא הקים ועדת חקירה שתחקור את הכשל הצבאי, ובמקום זאת פנה בתפילה להקב"ה עד שהתברר לו כי אכן סיבת הכישלון נעוצה ממעילתו בחרם של עכן בן זבדי.
לא חביות מתולעות ולא העדר אפודות מגן. במקום זאת הצביעו ישירות על שרשי הבעיה: ליקוי רוחני כלשהו, שגרם את שגרם. כאשר אדם לוקה בצרעת, אל לו לחפש דרכים לריפויה של הצערת, אשר בלאו הכי אינה משהו טבעי. במקום זאת מוטב שיבדוק את עצמו ויתקן את מה שגרם להופעתה של הצרעת. אל לו לנתק את נורית הבקרה, גם אם היא גורמת לעצבנות ולחוסר נוחות, אלא לטפל בנקודה שעליה מתריעה נורית הבקרה.
(מתוך דורש טוב ויקרא)