מה לא נחשב טעות בקריאת המגילה? │ למה הקהל צריכים לחזור על עשרת בני המן בנשימה אחת?│ ומה הטעם שצריך לפשוט את המגילה כאיגרת? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"צ סעיפים י"ד – י"ז]
כוונה הקורא להוציא והשומע לצאת
מבואר בשולחן ערוך, שכדי לצאת ידי חובת קריאת המגילה, צריך כוונה של הבעל קורא להוציא, ושל השומע לצאת, ומבאר המשנה ברורה, שכוונה זו היא מעכבת אפילו בדיעבד, ומספיק שמכוון פעם אחת לפני שמתחיל לקרוא, וזה מועיל לכל המגילה, עוד אומר השולחן ערוך, שבעל קורא שקורא בבית הכנסת, לא צריך שיכוון במפורש להוציא את הרבים, אלא אפילו בסתמא דעתו להוציא את הרבים, ולא רק את אלו שנמצאים בתוך בית הכנסת, אלא אפילו אותם שעומדים מאחורי בית הכנסת, גם מסתמא דעתו להוציאם, ובזה שונה השומעים מהבעל קורא, כי העומדים בבית הכנסת, מסתמא מכוונים, אבל אלו העומדים אחורי בית הכנסת, צריך שיכוונו בפירוש לצאת ידי חובה.
טעות בקריאת המגילה
לא מדקדקים בטעויות של המגילה, כלומר, אפילו אם קרא את המגילה בטעויות, יוצאים ידי חובה, ויש אומרים, דווקא בטעות שהלשון והעניין אחד, וכפי המעשה בשתי תלמידים שישבו לפני רב, אחד קרא 'יהודים', ואחד קרא 'יהודיים', ולא החזיר אותם, אבל טעות שמשנה את המשמעות, לא, וכגון שבמקום 'יושב', קרא 'ישב, או במקום 'נופל', 'נפל', שזה נחשב כמו שהוא לא קרא את אותה תיבה, שוודאי שבאופן הזה הוא צריך לחזור ולקרותה כסדר, ובביאור הלכה מביא בשם הירושלמי, שבתיבות שלא מפסידים את הקריאה, גם אם הוא השמיט ולא קרא כלל, אינו חוזר, אבל יש דעת פוסקים אחרים שסוברים, שחוזר ומברך אם דילג תיבה אחת, גם באופן שהתיבה אינה משנה את הקריאה.
קריאת עשרת בני המן בנשימה אחת
צריך לקרוא את עשרת בני המן וכן את 'עשרת' שכתוב בסופה, כל זה בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד, שזה מדינא דגמרא, ודווקא לכתחילה, ובדיעבד אם הפסיק ביניהם, יצא, ולכתחילה נוהגים לומר בנשימה אחת מתחילת 'חמש מאות איש', ומי שלא יכול להתחיל, 'מ'חמש מאות איש', יתחיל מעשרת בני המן עצמם, ונוהגים שכל הקהל גם אומר זאת בנשימה אחת, משום שלגבי נשימה אחת, לא נאמר הדין של שומע כעונה.
מנהג אמירת הארורים
צריך שיאמר, 'ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים וכו' ברוכים וכו', וגם חרבונה זכור לטוב'.
פשיטת המגילה כאיגרת
הבעל קורא צריך לפשוט את כל מגילת אסתר כאיגרת, להראות את הנס, ומוסיף המשנה ברורה, שהיחידים השומעים במגילות, אינם צריכים לפשוט את המגילה, וצריך להיזהר שהמגילה לא תהיה תלויה באוויר, ויפשוט לפני שמתחיל לברך כדי שלא יהיה הפסק בין ברכה לקריאה, ולאחר הקריאה, גולל את המגילה חזרה ומברך, והטעם שגולל קודם הוא משום שזה גנאי להניח את המגילה בצורה כזאת.
אמירת ד' פסוקים של גאולה
יש שכתבו, שנוהגים לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם משום שמחה, והם, 'איש יהודי', 'ומרדכי יצא', 'ליהודים הייתה אורה', 'כי מרדכי היהודי', והחזן חוזר וקורא אותם, כדי להשמיע לציבור, שמצוה לכתחילה להשמיע את כל המגילה מתוך הכתב.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א