מהיכן נולד המנהג להכות בהמן בקריאת המגילה ?

כ"ח בשבט תשפ"ב-סימן תר"צ- מאמצע סעיף י"ז הגה "יש שכתבו"- אמצע סעיף י"ח "ויש להסתפק"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע צריך לקרוא את המגילה במניין?ומה  העניין לשמוע את קריאת המגילה דווקא בבית הכנסת?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"צ סעיפים י"ז ברמ"א – י"ח]

הכאה בשמיעת שמו של המן

נהגו התינוקות, לצור את צורת המן על עצים או על אבנים, או לכתוב את שם המן על עצים או אבנים ולהכותם זה על זה, זכר לכך שימחה שמו של עמלק, ומזה נשתרבב המנהג, שבשעה שקוראים את שם המן במגילה בבית הכנסת, מכים את המן, ומביא המשנה ברורה בשם הפרי מגדים, שאלו המכים את המן בשעה שקוראים את המגילה, יצא שכרם  בהפסדם, שמבלבלים הרבה, ומוסיף השער הציון, אף על פי שבשעה שמכים את המן השליח ציבור שותק, גם זה לא נכון, כיוון שאסור לכתחילה להפסיק באמצע קריאת המגילה יותר מכדי נשימה, עוד מביא השער הציון מה שהביא המגן אברהם בשם הלבוש, שבשעה שהשליח ציבור אומר את המן, היה אומר בפה, 'ושם רשעים ירקב', וגם זה דבר שיש לדון בו ולפקפק בו, שאף על פי שאין כאן הפסק גמור, כי מה שהוא אומר ושם רשעים ירקב זה מעניינו של יום, בכל זאת יכול לצמוח מזה קלקול גדול, שעל ידי שאומר זאת, לא ישמע איזה תיבות מהשליח ציבור, ולכן יותר טוב שלא יאמר זאת בשעה שמזכירים את המן במגילה, ומביא המשנה ברורה שמהרי"ל וכן היעב"ץ כותב על אביו החכם צבי, שכן היו אוחזים במנהג להכות ולרקוע בשעה שהשליח ציבור הגיע לזכירת המן, ואומר הרמ"א, שלא לבטל שום מנהג, כי לא לחינם הוקבעו, והביאור הלכה מביא בשם המגן אברהם, שאפילו מנהגים כאלו שיש בהם צד של איסור, אין לבטל אותם, ומביא הביאור הלכה בשם החתם סופר, שאם יש במנהג צד של איסור, הדין הוא שמבטלים את המנהג הזה, ועל כל פנים, באותם מקומות שנוהגים להכות את המן בשעה שהשליח ציבור קורא את המן, מכיוון שיש צד שלא ישמעו את התיבה של המן, צריך אדם לקרוא מהחומש, כדי שיהיה בטוח שהוא קרא ושמע את כל המגילה.

מניין בעת קריאת המגילה

מגילה בי"ד ובט"ו אף על פי שקורא אותה בזמנה, י"ד לפרזים וט"ו למוקפים, בכל זאת, צריך לקבץ עשרה שיהיו בעת הקריאה משום פרסומי ניסא, ואם אי אפשר בעשרה, קוראים אותה ביחיד, וכאשר קוראים את המגילה שלא בזמנה, אם באופן כזה שהוא יוצא לדרך לפני י"ד, או באופן שחל ט"ו בשבת שהוא מקדים לקרוא את המגילה ביום שישי, באופן כזה צריך לחזר בדווקא אחר עשרה, ואם אין עשרה, יקרא ולא יברך.

קריאת המגילה בבית הכנסת

יש עניין שיהיו עשרה בעת קריאת המגילה וכנ"ל, וכן יש עניין לקרוא אותה ברוב עם, ולכן, מצוה ללכת לבית הכנסת, כדי שיתקיים המצוה ברוב עם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן