יום רביעי ט' בסיון תשע"ח
מהו ההיתר המכונֶה 'שבות דשבות'?
אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אסורה מדרבנן. כיֶתר איסורי שבת מדרבנן, מכונֶה איסור זה בשם 'שבוּת', ואמירה לגוי לעשות איסור דרבנן מכונָה 'שבוּת דשבוּת'. אמירה זו התירוה חכמים לצורך מצוה, או במקרה של 'צורך גדול'.
דוגמה לדבר: אם נפטר אדם בשבת בבנין שדרים בו כהנים, והכהנים נאלצים משום כך לשהות מחוץ לבנין, מותר לומר לגוי להעביר את הנפטר אל מחוץ לבנין – כאשר יש מקום המתאים לכך והדבר מקובל על קרובי הנפטר – על מנת לאפשר להם להכנס לביתם.
[שו"ע שיא, ב, ומשנ"ב יג-יד]
האם מותר מדאורייתא לטלטל ברשות הרבים שלא עוברים בה 'שישים ריבוא'?
רשות הרבים שרוחבה שש עשרה אמה (7.3 מטרים, לשיטה המחמירה ביותר), אסור מדאורייתא להוציא אליה וממנה בשבת, ולטלטל בה ארבע אמות (1.83 מטרים, לשיטה הנ"ל).
ונחלקו ראשונים אם רשות הרבים שלא עוברים בה 'שישים ריבוא' אנשים בכל יום, נחשבת לרשות הרבים מדאורייתא. ולהלכה – אם כי אין למחות ביד המקלים, יש להחמיר.
ובמקרים מסוימים ניתן לצרף את דעת המקלים להתיר טלטול ברשות הרבים שלא עוברים בה שישים ריבוא, וכגון אמירה לגוי לטלטל בה, כשיש סיבות נוספות להתיר.
[שעה"צ שח, יח; וביה"ל שמה, ז, ד"ה שאין]
מהו ההבדל בין הוצאת ספר לרשות הרבים לבין הוצאת אשפה?
העושה מלאכה בשבת בכוונה, אך אינו עושה אותה לצורך המטרה הקבועה של אותה מלאכה, הרי זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'.
דוגמה לדבר: מטרת מלאכה 'הוצאה' היא שהחפץ שהיה ברשות הרבים, יהיה ברשות היחיד, ולהיפך; ולכן, הוצאת אשפה מרשות היחיד לרשות הרבים היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, כיון שאין המטרה שהאשפה תהיה ברשות הרבים, אלא שלא תהיה ברשות היחיד.
ונחלקו הראשונים בדינהּ של מלאכה זו: דעת הרמב"ם שהיא אסורה מדאורייתא; ודעת רוב הראשונים שאסורה רק מדרבנן; וכן הלכה.
[שו"ע שיא, ב, ומשנ"ב י; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 13]