באיזה אופן אסור ליהודי לטלטל את הפירות שקיבל מהגוי מחוץ לד' אמות? │ ומה היא שיטת חלק מהאחרונים בדין זה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקט"ו סעיף ט']
יהודי השולח מתנה לחברו בידי גוי
אף על פי שבתחילת הסימן מבואר, שגוי שהביא מתנה ליהודי ביום טוב, ויש חשש שמא הגוי עשה בו מלאכה ביום טוב, כגון שתלש מן המחובר או צד, הדין הוא, שאסור ליהודי להנות מהמתנה ביום טוב עצמו עד בכדי שיעשו לאחר יום טוב, בכל זאת, באופן שיהודי שלח מתנה לחברו על ידי גוי בערב יום טוב, והגוי התעכב והביא אליו את המתנה ביום טוב מחוץ לתחום, הדין הוא, שמותר אפילו למי שהובא בשבילו, ומבאר המשנה ברורה, שמכיוון שהגוי לא מביא את הפירות שלו עצמו, אלא הוא שליח של היהודי להביא את הפירות ליהודי אחר שהגוי לא מכיר אותו, לכן, אין חשש שמא היהודי המקבל יאמר לגוי בהזדמנות אחרת, להביא לו פירות באיסור, משום שהגוי לא מכיר את היהודי המקבל, וגם מדובר כאן, שהיה לגוי אפשרות לעשות את אותה מלאכה מערב יום טוב, אלא שהגוי עצמו התעכב, והוא הביא את זה ביום טוב עצמו, ובאמת, אם לא הייתה לגוי אפשרות להביא את הפירות מערב יום טוב, נחשב הדבר כמי שהיהודי שלח את הגוי להביא לו את הפירות באיסור ביום טוב עצמו, ואז הם אסורים למקבל.
טלטול פירות שהיו בערב יום טוב מחוץ לתחום
מכיוון שפירות אלו היו בערב יום טוב מחוץ לתחום, הם קנו שביתה מחוץ לתחום, והדין הוא, שאסור לטלטל אותם מחץ לד' אמות שלהם, אלא שאם אותה העיר מוקפת חומה לדירה, או מבצר שהוא מוקף חומה לדירה, הדין הוא, שכל אותו מקום נחשב ד' אמות, ומותר לטלטל את הפירות האלו בכל אותו מקום, וכל זה דווקא כשהמקבל ידע שיגיע לו מתנה מיהודי פלוני, והוא סמך על זה, אבל לא הייתה דעתו על כך מאתמול, ואפילו שאי אפשר לאסור את זה משום בא מחוץ לתחום, כיוון שאין לגוי שום שייכות ליהודי המקבל וכפי שביארנו לעיל, בכל זאת אסור משום מוקצה, כיוון שכל דבר של ישראל צריך הכנה מבעוד יום, ואסור אפילו למי שלא הובא בשבילו, אבל יש מהאחרונים שמקילים בזה ואומרים שלא שייך בזה מוקצה, כיוון שהבעלים לא הקצו את זה, והמקבל לא חשב על הפירות האלו בכלל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א