"עד שתסיים לכתוב ותוציא ספר חדש, כבר תהיה שוב שמיטה"…
ת"ח חשוב ממקורבי רבינו שליט"א, אשר כותב ספרים חשובים לזכות את הציבור, הוציא ספרים בקצב איטי מידי לדעת רבינו… שהרי ידוע עד כמה מעודד רבינו שליט"א כתיבת חידו"ת והוצאת ספרים לאור עולם, ואף באותו ת"ח דחק רבינו לכתוב עוד ועוד ספרים, "עשות ספרים הרבה אין קץ" (קהלת י"ב, י"ב).
פעם כשהביא לרבינו שליט"א ספר חדש שהוציא, שמח רבינו מאד. וכששאל על מה להתחיל לכתוב כעת- השיב רבינו שיכתוב על שמיטה. התפלא הת"ח: "על שמיטה?" [היה זה חודשים ספורים אחרי שנת השמיטה]. נענה רבינו שליט"א, בחיוך רחב והסביר לו: "והרי עד שתסיים לכתוב ותוציא ספר חדש, כבר תהיה שוב שמיטה"…
הדפסת חידו"ת
מעשה היה ביהודי שכתב חידושים ורעיונות תורניים שעלו בדעתו, ובעידוד רבו העתיק את הדברים בצורה מסודרת בכדי שיהנה מעמלו, אבל לא בשביל להדפיס לרבים, יען שאין הדברים ראויים כ"כ לצאת לאור עולם.
כעת בא בשאלתו לפני רבינו שליט"א, האם כדאי לו להמשיך במאמצים ולהשקיע כסף בסידור החידושים, מאחר ובאמת אין בדעתו להדפיסם?
והשיב רבינו שליט"א, שכדאי המאמץ לסדר הדברים, וראוי אף לברור החידושים ולהדפיס את מה שבכל אופן ראוי להדפיס [באם יש].
כשהתברר לפתע, כי הלימוד עם האבא היה תועלתי לאין שיעור
שאלה הובאה לפני רבינו שליט"א, בדבר בחור צעיר המתקשה מאוד בלימודו, ואף מטופל בתרופות בעקבות קשיי הלמידה מהם סובל. לאחר תקופה של שנה בה שהה בישיבה מסוימת, עזב הנער את הישיבה והחל ללמוד עם אביו. והנה, התברר לפתע כי הלימוד עם האבא היה תועלתי לאין שיעור מהלימוד בישיבה, והתקדמות רבה ניכרה בלימודו.
משכך, עלה הספק האם ראוי להמשיך את המצב כפי שהוא, וימשיך ללמוד עם אביו ולא בישיבה , או שמא בכל זאת לימוד בישיבה [המתאימה למצב הנער, כמובן] עדיף על פני לימוד בבית. והכריע רבינו שליט"א, שלמרות הכל מעלת לימוד בישיבה חשובה ביותר, ועל הנער לחזור וללמוד בישיבה, ויחד עם זאת ללמוד מידי יום ביומו עם אביו עד כמה שניתן.
מנין לי על מה תתפלל?
אחד נכנס וביקש ברכה שיתקבלו התפילות שלו. אמר לו רבינו שליט"א: "מנין לי על מה תתפלל? שמא תבקש דברים שאינם הגונים?"… אני מתפלל על הגאולה! הבטיח האיש. אך רבינו המשיך ואמר: "תתפלל על תורה! תתפלל שתלמד תורה ותבין!", ורק אח"כ בירכו רבינו שליט"א.
(הובא בגליון ארגון 'אורחות יושר' מס' 7)