מדוע התירו לאדם לשלוח לחברו ביום טוב בהמה בעודה בחייה? │ האם מותר לשלוח בגדים ונעליים ביום טוב?│ ומה הדין לעניין שליחת תפילין?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקט"ז]
שליחת בהמה חיה ועוף ביום טוב
מותר לשלוח לחברו ביום טוב בהמה חיה ועוף במתנה ואפילו שהם חיים, ומבאר המשנה ברורה, שמכיוון שהמקבל יכול להנות מהם ביום טוב עצמו על ידי שישחט אותם, לכן מותר לשלוח אותם ביום טוב אפילו דרך רשות הרבים, ומדובר באופן שהם עומדים לשחיטה, ולא שעומדים לגדל וולדות או ביצים, וכן מותר לשלוח ביום טוב, יינות שמנים וסלתות וקטניות, ומבאר המשנה ברורה, שקטניות אפשר לבשל ולאכול אותם שלמים בלי טחינה, והם ראויים לאותו היום, ולכן, כיוון שאפשר להנות מהם ביום טוב עצמו, מותר לשלוח אותם ביום טוב אפילו דרך רשות הרבים, אבל אסור לשלוח תבואה ביום טוב, כיוון שסתם תבואה עומדת לטחינה, ואסור לשלוח אפילו במקום שיש עירוב, ואפילו שאין בעיה מצד הוצאה מרשות לרשות, בכל זאת, הבעיה היא משום שזה נראה שמתעסק ביום טוב לצורך חול.
שליחה על ידי כמה בני אדם
כל דבר שמותר לשלוח ביום טוב, לא ישלח אותו בשורה אחד אחרי השני על ידי שלשה בני אדם או יותר, ומבאר המשנה ברורה, שטעם הדין הוא, כיוון שבאופן שכמה בני אדם נושאים את זה, אוושא מילתא (= ניכר הדבר) ונראה הדבר שמוליכו למכור בשוק, וכל האיסור הוא רק כאשר כולם נושאים מין אחד, אבל אם כל אחד נושא מין אחר, מותר, משום שבאופן כזה, זה לא נראה שמוליכו למכור בשוק.
שליחת בגדים ונעליים
מותר לשלוח בגדים ביום טוב, ואפילו שהם לא תפורים ולא כל כך ראוי להנות מהם, בכל זאת מותר, כיוון שראוי להישען עליהם, ואפילו שיש בהם כלאיים ולכאורה אסור ללבוש אותם, בכל זאת אם הם קשים יש אפשרות להנות מהם, באופן שזה מתחתיו, ולא שולחים נעליים שהם לא תפורים, כיוון שלא משתמשים בהם ביום חול כשהם בלי תפירה.
שליחת תפילין ותכשיטים
מותר לשלוח ביום טוב תפילין תפורים ומתוקנים, כיוון שראוי להניחם ביום חול, ומבאר המשנה ברורה, שאף על פי שאסור להוציא ביום טוב דבר שהוא לא צריך, בכל זאת, כיוון שהוא נהנה ושמח בכך ששולח מתנות לחברו, הרי זה צורך שמחת יום טוב, ומותר לשלוח אפילו דרך רשות הרבים, ונחלקו לעניין תכשיטים האם מותר לשלוח ביום טוב, והסיבה שאסור לשלוח ביום טוב תכשיטים של זהב, מובא בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם הפני משה, שמכיוון שלא כולם ראויים ללבוש אותם, נחשב הדבר להוצאה שאינה לצורך, ובשם הגר"ח קנייבסקי מובא, שלתכשיטים אין שם של כלי, משום שהם לא ראויים ללבישה, מחמת החשש שמא אשה תסיר אותם כדי להראות לאחרים, ולכן הם מוקצה מחמת גופם, ואסור לטלטל אותם אפילו לצורך גופם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א