יום ראשון כ"ח באייר תשע"ח
האם מותר לענוד בשבת שעון יד שיש בו נורה?
שעון יד, ושעון מעורר, מותרים בטלטול בשבת, כדין כלי שמלאכתו להיתר. ושעון שיש בו כפתורים להדלקת נורה או להפעלת מחשבון, וכדומה – יש שהורה שאם אינו רגיל להשתמש בכפתורים אלו בימות החול רשאי לענוד את השעון בשבת, אך אם רגיל להשתמש בהם, אין לעונדו, מחשש שישכח וישתמש בהם בשבת.
ויש שהורה שאם חושש שילחץ על הכפתורים, יניח סימן היכר על השעון, או כיסוי על הכפתורים. ויש שהורה הוראה כללית שאין לענוד שעון זה בשבת ללא סימן היכר, כגון כריכת חוט על הכפתורים.
[משנ"ב שח, קסח; ביאורים ומוספים דרשו, 174]
בגד שטרם נבדק משעטנז – האם הוא מוקצה?
בגד שעטנז הוא מוקצה בשבת, כיון שאינו ראוי לשימושו הייעודי; ויש שהורה שאף בגד שספק אם יש בו שעטנז - שאסור ללובשו מחמת הספק – הריהו מוקצה עד לבדיקתו.
במה דברים אמורים? בבגד שניתן לתקנו ולהוציא ממנו את תערובת השעטנז; אבל בגד שיש תערובת שעטנז בכל חלקיו, באופן שאינו עומד לתיקון – אם כפי המציאות הוא עומד למכירה לגוי, או לשימוש לצורכי בעלי חיים, אין הוא מוקצה.
והיתר זה הוא רק באופן שתערובת השעטנז ניכרת לעין, שאם לא כן – אסור למכור את הבגד לגוי, מחשש שימכרנו לישראל.
[שו"ע שח, מז, ומשנ"ב קס-קסא; ביאורים ומוספים דרשו, 168]
הטלית נפסלה בשבת בבית הכנסת – האם מותר לקחתה הביתה?
טלית ובגד של ציצית שנקרעו מהן חוטי הציצית ונפסלו – יש שהורה שאינן מוקצה בשבת, כיון שהשואל בגד בן ארבע כנפות מחבירו, פטור מלהטיל בו ציצית במשך שלושים יום הראשונים, ונמצא שהבגד ראוי לשימוש לאדם אחֵר שאינו בעלי הבגד.
וכן קטניות בפסח – יש אומרים שאינן מוקצה לבני אשכנז, כיון שראויות לבני ספרד. וכן מצה 'שרויה' – לנוהג בה איסור מצד מנהג וחומרא, ולא כאיסור מן הדין – אינה מוקצה בפסח לגבי הנמנע מאכילתה, כיון שראויה לאלו האוכלים אותה.
[ביאורים ומוספים דרשו שח, 180]