מדוע אסור ללבן רעפים ביו"ט לצורך אפייה או בישול עליהם? • האם מותר ביו"ט להפוך קנה לשיפוד ? • ומדוע אסור ליישר שיפוד שהתעקם? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ח סעיף א' – סימן תק"ט סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור ללבן את הרעפים כדי לצלות או לאפות עליהם, משום שע"י שמלבנים אותם באש, הם מתחזקים, ויש בזה איסור משום 'תיקון כלי', ואע"פ שיש מקום להקשות, הרי יש בזה צורך אוכל נפש, שהרי הוא מלבן אותם כדי לצלות או לאפות עליהם ? ויעויין במ"ב לעיל בסי' תק"ז סק"ל, שמכיוון שקודם מסיקים את הרעפים באש, ורק לאחר מכן אופים עליהם, ממילא אין בזה את ההיתר של צורך אוכל נפש, משא"כ בתנור, שמותר להסיק בו ביו"ט אפילו היסק ראשון, ואפילו שהתנור מתחזק ע"י שמסיקים בו, ועל זה המ"ב מסביר, שבתנור, עושים את ההסקה והאפייה ביחד, ולכן שייך לומר בזה, שמשום אוכל נפש מותר לאפות בתנור, אע"פ שעי"ז התנור מתחזק, אבל ברעפים שונה הדבר, שההסקה באש והאפייה הם פעולות נפרדות, ואין בזה את ההיתר של צורך אוכל נפש.
כאשר צולים דגים, שוברים חרס או חותכים נייר, ושורים אותו במים, ומניח את זה ע"ג האש כדי שהדג לא יישרף, ודבר זה אסור לעשות ביו"ט, משום תיקון כלי, וכן, לא פוצעים את הקנה כדי לעשות אותו כמו שיפוד, משום תיקון כלי, שהרי הוא הופך קנה לשיפוד.
מותר לשבור אגוזים בתוך מטלית ע"י שמכה עליהם, ואע"פ שהמטלית נקרעת, אין בזה איסור קורע, משום שבכדי להתחייב מדאורייתא על קורע, צריך שזה יהיה ע"מ לעשות תיקון, ופעולה זו אינה ע"מ לתקן, ועוד, שאינו מתכוון שזה יקרע, ולכן, אע"פ שזה נקרע, לא חוששים לכך.
שיפוד שהתעקם, אסור ליישר אותו ביו"ט משום תיקון כלי, ואע"פ שיכול ליישר אותו בידו בלי להכות עליו בפטיש, בכ"ז אסור, ואע"פ ששיפוד זה מכשירי אוכל נפש, ומדוע אסור לתקן אותו ? מבואר בבה"ל בד"ה 'אותו', שהשו"ע פוסק, שמכשירי אוכל נפש, אפילו אותם מכשירים שלא היה אפשר לעשותם מערב יו"ט, וכגון שיפוד שנשבר ביו"ט עצמו, בכ"ז אסור לעשותם ביו"ט, אבל הרמ"א חולק ופוסק כרבי יהודה, שמכשירים שלא היה אפשר לעשותם מערב יו"ט, מותר לעשות אותם ביו"ט עצמו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א