אלו בעיות יש בסתימת פתח התנור בטיט ביו"ט? • ומדוע צריך לאסוף את הטיט בערימה כבר מערב יום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ז סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שסותם ביו"ט את פתח התנור בטיט, יש בדבר הזה שתי בעיות:
א. בזה שהוא לש את העפר במים, יש בזה איסור של מגבל, והדבר אסור משום שזה מכשירי אוכל נפש, ומותר רק אם אי אפשר לעשותו מערב יו"ט, וגיבול אפשר לעשות מערב יו"ט, ולפי זה יש בזה איסור תורה, אבל יש שכתבו, שלסתום את התנור כדי שיתבשל או כדי שיצטמק המאכל נקרא אוכל נפש ממש, ובזה גם אם אפשר לעשות אותו מערב יו"ט, יש צד לומר שמותר לעשות אותו ביו"ט עצמו, ובכ"ז אסרו זאת חכמים גזירה שמא יאמרו שהוא מגבל את זה לבניין.
ב. העפר הוא מוקצה.
ועל זה אומר השו"ע, שעפר ורפש שע"ג שונים, בכך שהם כבר מגובלים, ולכן אין בהם את הבעיה הראשונה של מגבל, אבל יש את הבעיה השנייה שזה מוקצה, ומדובר בכגון ערב שבת שחל ביו"ט, שצריך להטמין את התבשילים למחר כדי שיצטמק המאכל יותר, שמותר לסתום את התנור בטיט ורפש שעל שפת הנהר, וטעם ההיתר הוא, משם שבריבוי המים, מצוי שהם מרוככים, ואינם צריכים גיבול, ואע"פ שצריך למרח אותם ע"ג התנור בשעה שסותם אותו, וממרח זה אב מלאכה, אומר המ"ב, שמירוח מותר משום שא"א לעשות את זה מערב יו"ט, ומותר לצורך אכילה, ועל זה אומר השו"ע, שע"י שעושה סימן בעפר, זה נחשב להכנה, והעפר לא נידון כמוקצה. (אבל השו"ע מצריך לרכך את העפר מערב יו"ט, וזה צריך עיון, שהרי הטיט והעפר שעל שפת הנהר כבר מגובלים? ויעויין בבה"ל כאן שמביא, שלפי הרמב"ם, טיט ורפש שע"ג הנהר, פותר רק את הבעיה של מוקצה, ולא את הבעיה של גיבול, ולכן השו"ע הצריך לגבל, אבל הבעיה היא, שהשו"ע הצריך גם גיבול וגם הכנה משום מוקצה, ולכאורה, טיט ורפש שעל שפת הנהר הם כבר מגובלים, אלא מה יש לך לומר? שהוא פוסק כהרמב"ם שהמעלה של טיט ורפש שעל גב הנהר היא שזה רק חוסך את הבעיה של מוקצה ולא את הבעיה של גיבול? אבל הרי השו"ע מצריך את שני הדברים, וכלשון השו"ע, 'והוא שריככו מאמש או עשה בו סימן', ויעויין בבה"ל שמתקשה בעניין)
צריך לאסוף את הטיט בערימה כבר מערב יו"ט, כדי שכאשר הוא לוקח ביו"ט את העפר לצורך הטיט, לא יהיה בזה בעיה של עשיית גומא, אבל אסור לגבל טיט ביו"ט אפילו לצורך אוכל נפש, והמ"ב דן, האם יש בזה איסור דאורייתא או איסור דרבנן.
מותר לגבל אפר כדי לסתום את פתח התנור, ואומר המ"ב, שיש צד לומר, שאין איסור של 'לש' באפר, וגם אם יש בו איסור של לש, אבל אין בו את שני הטעמים לאסור, אין את הטעם הראשון לגבי גיבול טיט שאפשר לעשותו מערב יו"ט, כיוון שאי אפשר לגבל אפר מערב יו"ט, שהרי אפר מתייבש ואינו מחזיק מים, וכן אין את הטעם השני שזה נראה כמגבל לבניין, מכיוון שלא מגבלים אפר לבניין, ולכן מותר לגבל אותו ביו"ט עצמו, ומ"מ אם יש לו טיט מגובל, אסור לגבל אפר ביו"ט, ויש שכתבו להחמיר בגיבול אפר ביו"ט, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א