הרב אבי קסטנבוים, שבית הוריו בכפר סבא היה בשכֵנות למקום מגוריו של מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל, סיפור לגיליון 'קול ברמה' בעריכתו של הרב משה מיכאל צורן שליט"א, סיפור יפהפה על מרן זצ"ל המצביע על מידת החסד העצומה שפיעמה בו.
"לפני כיובל שנים נפגשתי ב'גן וורשה' בבני ברק עם יהודי בשם ר' טוביה עירוני, שהתגורר בכפר סבא, והבחנתי שהוא מחפש דבר-מה. כמי שֶׁהִכַּרְתִּיו בעבר, ניגשתי אליו ושאלתי מה הוא מחפש.
"אגב, ר' טוביה זה, שגדל בבית לא דתי במיוחד, היה יהודי פעיל ונמרץ, שמרן הגראי"ל שטינמן החליט לקרב אותו והתאמץ לשבצו בהוראה בבית הספר של החינוך העצמאי ברמת השרון. עירוני עבד גם בחברה-קדישא של כפר סבא, היו לו סוס ועגלה שבהם הוביל את הנפטרים לבית העלמין, ממש כמו פעם… מאז שהתקרב לשמירת המצוות, פעל רבות ברחבי העיר לחיזוק האידישקייט, וזכה לְקָרֵב אנשים רבים.
"אחד הת"ח המובהקים ביותר, מוותיקי רמת אלחנן, נכנס לעולמה של תורה רק בשל השפעתו הנמרצת של ר' טוביה עירוני. ת"ח זה החל ללמוד ברצינות, עד שגדל והפך למי שבקי היטב בכל סוגיות הש"ס. אחד הדברים שהשפיעו על הת"ח הזה" – מוסיף הרב קסטנבוים – "מלבד פעילותו והשפעתו של ר' טוביה, היה כאשר נכנס למסעדה של אבא שלי בכפר סבא, והבחין שבזמנו הפנוי, כשאין לקוחות, הוא יושב ולומד בחומש 'רב פנינים' שהיה לידו בקביעות. 'אם כך נראית התורה, ואם היא מושכת עד כדי כך שגם באמצע העבודה אפשר ללמוד, אז גם אני רוצה לעסוק בה', אמר הילד לעצמו, וצמח לתלמיד חכם מובהק.
"נחזור לר' טוביה עירוני… מרן הגראי"ל שמר איתו על קשר גם לאחר שעבר להתגורר ברחוב חזו"א 5 בבני ברק, וגם לאחר שהפך להיות גדול הדור. כששאלתי את עירוני מה הוא מחפש כאן בגן וורשה, השיבני בדברים מפליאים:
"הרב קרא לי לביתו, וביקש שאגיע אליו מכפר סבא, ואמר שבקטע זה של רחוב רבי עקיבא יש חנות ספרים של אלמנה, המחזיקה בין המדפים רק ספרים ישנים-נושנים, שאף אחד אינו משתמש בהם, וגם מכשירי כתיבה בלתי-שמישים, ולכן אין הקונים נכנסים כלל לחנות הזו של האלמנה. מרן הגראי"ל שביקש לעשות חסד עם האלמנה, ביקש מעירוני לגשת אל החנות ולקנות אצל האלמנה ספרים מספרים שונים, וגם קצת מכשירי כתיבה, כדי שתרגיש שהחנות 'מניבה פירות'".
הרב קסטנבוים מספר שלאחר ששמע את ההוראה של מרן, עשה גם הוא כך, ונכנס מדי פעם לחנות של האלמנה וקנה דברים, למרות שלא היה זקוק להם כלל. "יש להדגיש עוד", הוא מוסיף, "שאם בעוד שההוראה הזו שניתנה לר' טוביה התפרסמה ברבים, בגלל פגישתי איתו, סביר להניח שהרב שטיינמן נקט בפעולות חסד נוספות שעליהן לא נודע לנו"…
נחשוב רגע: הרי מי אינו יודע שלשמח אלמנה זו אחת המצוות הגדולות ביותר! והנה לנו דרך פשוטה לביצוע המצוuה, כשהדבר החשוב הוא שבכך אין אנחנו מביישים את האלמנה כמו שקורה לפעמים בנתינת צדקה. הרי האלמנה איננה יודעת שאנחנו לא זקוקים לספרים הישנים וְהַבָּלִים הנמצאים בחנות; היא הרי בטוחה שאם אדם בא לקנות, סימן שהפריטים העומדים למכירה הם נצרכים, והעיקר שהיא משתכרת מכך, ומרוויחה את פת-לחמה. והנה לנו קיום מצוה כה חשובה, בצורה כה פשוטה. צריך רק להפעיל את המוח ולחשוב כיצד לקיים את המצuוה הזו! ומי שרוצה לקיים מצוות, והשאיפה שלו היא לקיימן באופן המעולה ביותר, יגיע גם הוא אל הפתרונות שעלו-ובאו בראשו של מרן הגראי"ל זצ"ל.