מדוע אסור להשתמש בנרות חנוכה? │ ומה הדין בתשמיש של קדושה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרע"ג אמצע סעיף א']
הדלקת נרות חנוכה בפתילות ושמנים הפסולים לנרות שבת
בתחילת הסעיף כתוב בשולחן ערוך, שמותר להדליק נרות חנוכה אפילו באותם שמנים ופתילות שאסור להדליק בהם נרות שבת, דהיינו, ישנם שמנים ופתילות גרועים, שהאש לא נאחזת בהם יפה, ואסור להדליק בהם נרות שבת, כי חוששים שמא יטה, אבל בנרות חנוכה מותר להדליק גם באותם שמנים ופתילות גרועים שאסור להדליק בהם נרות שבת, כיוון שנרות חנוכה הם אסורים בהנאה, ואין בהם חשש שמא יטה את הנר, ומשום קיום המצוה משום שהאש לא נאחזת בהם יפה והם יכבו, בזה גם אין בעיה, כיוון שלגבי נר חנוכה נאמר שהדלקה עושה מצוה, ובזה שהאש דלקה בהם קצת, הוא כבר קיים את המצוה, ומותר להדליק באותם שמנים ופתילות להדליק נרות חנוכה אפילו בליל שבת שבתוך ימי חנוכה, ומבאר המשנה ברורה, שהיינו חושבים, שרק בימות החול של חנוכה מותר להדליק בהם, אבל בליל שבת של חנוכה, נחשוש בהם כמו שחוששים בכל נרות שבת, ועל זה משמיע לנו השולחן ערוך, שגם בליל שבת של חנוכה מותר להדליק בהם.
הרמ"א מגביל את הדברים ואומר, שכל זה אמור רק אם נותן בנר רק כדי שיעור מצותו, אבל אם נותן כמות שמן שהיא יותר משיעור מצותו, מכיוון שהדין הוא, שלאחר שהמצוה התקיימה, מותר כבר להנות ולהשתמש מאור של נרות חנוכה, נמצא שיש חשש של שמא יטה, והשולחן ערוך, בהסבר למה שכתוב מקודם שאפילו בשמנים ופתילות שאסור להדליק בהם נרות שבת, בכל זאת מותר להדליק בהם נרות חנוכה, מבאר, שלכן מותר להדליק בהם נרות חנוכה, משום שגם ככה אסור להשתמש בנרות חנוכה בין בחול ובין בשבת, ממילא אין חשש שמא יטה, ומבאר המשנה ברורה, שאפילו אותם אלו שמהדרים ומוסיפים בכל לילה נרות, גם באותם הנרות שמוסיפים בכל לילה אסור להשתמש לאורם, ממילא הדין הוא שמותר להדליק בהם אפילו בליל שבת, ואפילו באותם שמנים ופתילות שאסור להדליק בהם נרות שבת.
שימושים שונים לאור נרות חנוכה
מביא המשנה ברורה שני טעמים, מדוע אסור להשתמש בנר חנוכה:
א. כדי שיהיה ניכר שהוא נר של מצוה כדי לפרסם את הנס.
ב. כיוון שהנס נעשה במנורה, תיקנו את זה כעין המנורה שלא משתמשים בה כלל.
אסור לעשות שום תשמיש לאור נרות חנוכה, ואפילו לבדוק מעות שזה תשמיש עראי, ואפילו מונה אותם מרחוק, וטעם האיסור הוא, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, אבל אדם שלא משתמש באור הנרות והוא אוהב לשבת באור, ויש לו אור רק מנרות חנוכה, זה לא נחשב להנאה שאסורה, וכן מובא בשער הציון, שמותר ללכת לאור נרות חנוכה, כיוון שאינו מחויב לעצום את עיניו, ולכן זה לא נחשב לתשמיש שאסור, ואפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאור נרות חנוכה, אסור, ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה, ויש בזה נידון בביאור הלכה, האם הכוונה בדרך עראי, או אפילו בדרך קבע, כלומר, האם מי שאוסר להשתמש לאור נרות חנוכה אפילו תשמיש של קדושה, הכוונה אפילו תשמיש עראי של קדושה, ולפי זה, המתירים הם מתירים רק בתשמיש עראי של קדושה ולא בתשמיש קבע, או שמי שאוסר אפילו תשמיש של קדושה לאור נרות החנוכה, הוא אוסר רק בתשמיש של קבע, ולפי זה מי שמתיר, זה אפילו בתשמיש של קבע, ומסקנת הביאור הלכה היא, שאם זה תשמיש של קדושה, וגם בדרך עראי, אפשר שלכולי עלמא אין להחמיר, ועוד, שאפילו אם נאמר שאסור בדרך קבע, זה רק בשעה שהנר דולק כדי שיעור המצוה, אבל אחרי שהוא כבר דלק כדי שיעור מצותו, הדין הוא שמותר, כיוון שזה תשמיש קדושה,
גם בנרות חנוכה שמדליקים בבית הכנסת, אסור להשתמש לאורם גם לתשמישי קדושה לפי הדעה שאוסרת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א