"ושמחת בחגך", והשאלה הקשה ידועה: איך מצווים על הלב לשמוח?
התשובה: עם כח המחשבה אדם מסוגל, יכול וצריך להגיע לשמחה. אתן דוגמא, על פי מה ששמעתי מהצדיק הרב יהודה יוספי שליט"א, מעשה שהשאיר עלי רושם רב, וכך סיפר לי:
"רגיל הייתי בכל בוקר להתפלל שחרית בבית הכנסת הגדול בבני ברק. סמוך לבית הכנסת היה פעם ממוקם מפעל לייצור סיגריות הגדול בארץ (אולי אף היחיד בארץ). מידי בוקר כשהייתי מגיע לתפילה, ראיתי מחזה שעורר בי פליאה וחוסר נוחות: יהודי אחד, הנראה רציני והגון שיש בו יראת ה' – מגיע בבוקר לבית הכנסת לתפילה, ובמקום להיכנס לבית הכנסת ולהתעטר בתפילין, לומר את סדר הקרבנות, לומר את פרשת המן, ויש כ"כ הרבה מה לומר עוד לפני התפילה, במקום זה הוא נכנס קודם למפעל הסיגריות, ורק אח"כ יוצא ונכנס לבית הכנסת.
"זה הציק לי. יהודי לפני התפילה, זה מה שיש לו לעשות? לברר מה השער של הדולר? לבדוק מה איכות הסיגריות של הבוקר? להתעניין על מזג האוויר?"
מספר הרב יוספי: "לא יכולתי לכבוש את תמיהתי וחוסר שביעות רצוני ופניתי אליו במלוא הזהירות, וכך אמרתי לו: אני רוצה לשאול דבר מה, אבל אל תקפיד עלי שאני שואל אותך. אתה מגיע בבוקר לתפילה, ראש נקי אחרי שינת לילה, תתארגן ברצינות המתאימה לתפילת שחרית, תפילה שתיקן אברהם אבינו! – למה אתה נכנס קודם למפעל של הסיגריות, מה אתה הולך להתעניין שם? זה צורה של התארגנות לתפילה?!
"התשובה של היהודי הזה הייתה מבהילה כל כך, וכך הוא ענה לי: 'המרכזן הטלפנאי של 'דובק', האחראי לקבל את שיחות הטלפון במפעל, הוא לא עלינו עיוור ה"י. לשם כך בנו את המרכזיה עם לחצנים בולטים, וכך כשמגיעה שיחת טלפון הוא יודע לשייך אותה למחלקה המתאימה, מחלקת הפצה והנהלת חשבונות וכו', ע"י מישוש הלחצנים.
"מדי בוקר אני נכנס למפעל, מספר לי היהודי, לבוד'קה של המרכזן, מביט מספר שניות במערכת המשוכללת שהקימו כתחליף למאור עיניו, רק אז אני ניגש לברך ברגש ובכוונה 'פוקח עיוורים'. כך, עם מחשבה זו אני מצליח להגיע לאהבת ה' אמיתית".
נפלא!
(מתוך מאמרו של הרב משה פרידמן, משנתה של תורה סוכות תשפ"ב)
תפילה עם כוונה.
למרות שאני מתנגד להלכה ולשמירת מסורת, ולדתיים, לתושב״ע שלהם ולכל חוקיהם, אהבתי מאד את הסיפור.
תודה על ההעשרה המועילה. כיהודי מאמין, היא רוממה את רוחי.