היום הוא יומא דהילולא של הגאון המופלא מו"ר הבלתי נשכח רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצוק"ל ראש ישיבות קרית מלך וחברון גאולה.
(יום פטירתו בל"ג בעומר הכה בתדהמה את כלל תלמידיו הרבים בפרט שראשי התיבות של שמו – ר' שמואל יעקב בורנשטיין הם רשב"י… והלא דבר הוא).
הרבה מאד יש מה לכתוב ולספר על דמותו שהעניקה חמה בקומתה. חלק מהדברים הובאו כבר במסגרות אלו ואחרות שעל ידי 'דרשו'. חלקם עומדים לצאת לאור בספר הנפלא 'ר' שמואל יעקב' שעתיד לצאת לאור בקרוב. אבל מעשה אחד מופלא ששמעתי מתלמידו המובהק הגאון רבי משה פלמן שליט"א ראיתי לנכון להקדיש לכבוד קוראי 'הפותח' היקרים.
כאשר היה ר' משה תלמיד צעיר בישיבת חברון גאולה היה מנהגו להיכנס מפעם לפעם לבית רבנו זצוק"ל ולדבר עימו ארוכות בלימוד. יצויין שמאז ומקדם היה ר' משה חביב על רבנו מאד ולימים היה ל'חוזר' על שיעוריו של ראש הישיבה.
פעם אחת, כאשר ישב משה הצעיר בחדרו של ראש הישיבה ודיבר עימו בלימוד, נכנסה לפתע שיחת טלפון חשובה. כנראה שמאחורי הקו היה יהודי חשוב מאד כיון שרבנו הפסיק מדיבורו וענה לשיחה. הוא יצא לדבר בחדר אחר ולאחר כמה דקות שב אל החדר.
הוא המשיך לדבר במקום שהם הפסיקו קודם, אבל התלמיד הצעיר שכבר היה כרוך אחר רבו בנימים של אהבה וידע לזהות כל תנועה ותנועה של רבו, חש בעליל שמשהו מציק לראש הישיבה. הוא שאל אותו, אולי רוצה ראש הישיבה להפסיק כמה דקות ולהמשיך אחר כך? רבנו שמח על תבונתו ונענה בחיוב.
כאן קרה משהו מוזר לחלוטין.
ראש הישיבה קם ממקומו, שלף ספר מארון הספרים שהבחור לא הצליח לראות מהו, עיין בו מספר רגעים ולאחריהם החל להסתובב בחדר הקטן הלוך ושוב.
החדר היה כה קטן והכיל כארבעה צעדים לכל צד. רבנו הסתובב כך כעשר דקות ארוכות כשהוא ממלמל משפט מסויים שוב ושוב.
ארבעה צעדים לצד דרום, ומשפט, ארבעה צעדים לצד צפון, ומשפט. כך עשרות רבות של פעמים, אולי מאות פעמים.
מן הצד יושב ר' משה ולא מבין האם הוא נמצא בחלום או בהקיץ. המחזה היה נראה משונה ואפילו מעט מפחיד…
כשראש הישיבה התיישב חזרה על מושבו העז התלמיד לשאול אותו בעדינות, מה היה כאן? מה קרה?
ראש הישיבה ענה בפשטות, כאילו דברים כאלו הם המציאות הרגילה… מי שהיה מעבר לקו אכן היה יהודי נכבד מאד, הוא דיבר איתי בנושא מסויים והזכיר מדרש רבה בשיר השירים. להוותי נוכחתי שאיני זוכר את המדרש הזה וזה הטריד את מנוחתי. כאשר נתת לי את האפשרות עיינתי מחדש במדרש בפנים ועמלתי לשנן את המדרש כולו עד דהוי כמנח בכיסי.
המעשה הזה הוא נורא נוראות, כיון שישנם הרבה אנשים כולל מתלמידיו שייחסו את גדולתו של ראש הישיבה לכשרונו המופלא ולכח זכרונו שהוא עצמו העיד עליו לא פעם. כל אלו נכונים, אבל העיקר היה עמל נורא בלא לאות לאורך שנים ארוכות מאד! התייגעות על כל תג ותג בתורה הקדושה. זה מה שהוציא מהכח אל הפועל את הכישרונות ואת שאר המעלות.