אחת הדרכים להפוך את העולם למקום טוב יותר היא להמתיק את חייהם של אחרים. זה בהחלט חלק נכבד מחובתנו "לנטוע" דברים טובים בעולמנו – היינו ללמוד כיצד לשמח אחרים ולעודד את רוחם. אם נלמד לעשות כן, הרי שבזה העולם הופך למקום טוב יותר על ידינו.למען האמת, מדובר באומנות של ממש, ועלינו להשתלם בה – ללמוד כיצד להתייחס לאחרים בצורה נעימה וטובה. במקום להוות מטרד, האדם לומד כיצד להפיץ סביבו רק אור, ולנטוע שמחה בכל מקום. להאיר פנים, לעודד, להחמיא – כך הופכים לנטיעה יפה ומתוקה בעולמו של הקב"ה.
אדם יושב על יד השולחן ואוכל את הארוחה שהכינה עבורו רעייתו. למה לא לחייך ולומר כמה מילים טובות? "רעייתי. האוכל שהכנת טעים מאוד!" למה לא לומר כך? היא יושבת שם וממתינה, אך אף מילה אחת לא נשמעת. הוא יושב שם ולועס, ובכך משמיד את המזון הנפלא הזה ללא הועיל. לפחות תאמר "תודה רבה". "את בשלנית מצויינת!" עוד יותר טוב. "את אישה נפלאה!" – פי עשר טוב! אבל לכל הפחות צריך לומר משהו.
מי שעושה כן יכול להיות סמוך ובטוח שהוא ממלא את העולם במצרך חיוני ביותר. בעולמנו קיים מחסור חמור בחיוכים ומילים טובות, ומי שדואג למלא את המחסור הזה תורם תרומה משמעותית לאנושות כולה! הוא הופך את עולמנו למקום טוב יותר.
יהודי שמפנים את התפקיד הזה של תיקון העולם, חי חיים אחרים לגמרי מכל הסובבים אותו, שכן הוא מסתובב עם עיניים פקוחות לרווחה, ומחפש הזדמנויות לנטוע אילנות טובים בעולם סביבו. הוא לא יזניח אף הזדמנות לעודד, להחמיא, להאיר פנים, כי הוא יודע שזהו תפקידו עלי אדמות – "וּנְטַעְתֶּם" – להמשיך ולנטוע, להמשיך ולתקן ובכך להשפיע לטובה על העולם, לתקן אותו ולהפוך אותו למקום טוב יותר.
זיכוי הרבים
דברים נפלאים בענין מי שמזכה את הרבים, כותב החובות הלבבות (שער אהבת ה' פרק ו) וזה לשונו: 'וראוי לך אחי לדעת כי זכיות המאמין, אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלקים יתברך, ואילו היה קרוב למלאכים במידותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו אינם כזכויות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא, שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים".
עלינו לדעת כי כל אחד יכול לזכות את הרבים! זוהי שלמות שבכוחו של כל אחד ואחד מאיתנו להשיגה! אל נא תחשוב: "מה אני בסך הכל? אני יהודי פשוט, בלי כסף וקשרים. מה כבר יש בכוחי הדל לפעול?" זה לא נכון. ישנם רבים וטובים – יהודים פשוטים כמוך – שלקחו ברצינות את דבריו של החובות הלבבות ומצאו דרכים שבהן יוכלו להשפיע על אחרים לטובה.
היה יהודי מבני קהילתנו שרכש ערימה של גיליונות ישנים של כתבי עת לילדים, עלונים שיצאו בעבר והיו מלאים בתוכן יהודי, ושלח אותם לכתובות של יהודים רחוקים שאין להם כל קשר ליהדות אמיתית. בזכות יהודי זה, משפחות אלו היו מקבלות מדי חודש בחודשו עלון בעל תוכן יהודי איכותי, ועבורם יהודים כאלו שאינם יודעים דבר וחצי דבר על יהדותם, מדובר בברכה של ממש! העלון הזה פתח את עיניהם ונתן להם מושגים של תורה, מצוות, עם ישראל – כל מיני דברים שעליהם מעולם לא שמעו.
היהודי הזה היה איש פשוט, עובד בעיריית ניו יורק. הוא לא היה בעל אמצעים כלל וכלל, ולפעמים, כאשר לא היה בידו הסכום הנדרש לשלוח את העלונים למשפחות, הוא היה עורך מגבית בין מתפללי בית הכנסת על מנת לממן את פעולתו. לא היו לו אמצעים מיוחדים או יכולות יוצאי דופן, ועם זאת הוא מצא דרך להשפיע, והוא זכה להיות בין מזכי הרבים הגדולים של שכונת פלאטבוש. פעולות מעין אלו הינן ביכולתו של כל אחד ואחד. ישנם כל כך הרבה יהודים רחוקים כאן בסביבה, ומי שישתוקק באמת להשפיע עליהם, כבר ימצא את הדרך. לשם מטרה זו הגענו לכאן – לנטוע נטיעות טובות ומתוקות, ובכך לתקן את העולם.
('נערך מתוך תורת אביגדור', אח"מ קדושים, תשפ"ג – מתוך מאמר נרחב שיפורסם בלקראת שבת)