הרב משה מיכאל צורן שליט"א
נספר עתה על יהודי, שכלל לא שמר מצוות, שלאחר שהתפלל מקירות-ליבו זכה לראות נס גלוי. ללמדנו גם שבכל מצב בו אדם נמצא, תפילתו נשמעת בשמים.
את הסיפור שמענו מסוחר- סת"ם ידוע בבני ברק, שיום אחד התדפק על דלתו יהודי וביקש להזמין זוג תפילין, "אבל אני רוצה את התפילין הכי-מהודרות שיש. לא פחות!".
האיש הזה, מספר לנו סוחר- הסת"ם, למרות שחבש כיפה לראשו, היה נראה לי כמי שלא שמר מצוות, ועניין אותי מאוד מה הסיפור שעומד מאחורי הזמנת התפילין המהודרות. לא הססתי, ושאלתי אותו האם יוכל לספר לי מה הסיפור שלו, והוא סיפר, ובשמחה:
"אני מתגורר ברמת-גן, ולפני יומיים היתה בביתי שריפה גדולה שנגרמה מקצר חשמלי. האש התפשטה במהירות, וראיתי שהבית כולו עומד לעלות בלהבות, ועליי לצאת מהבית, ומיד. הבעיה היתה שבאותו רגע שהיתי בחדר מסוים, ודלת-הדירה היתה נעולה (כי אשתי יצאה לפני-כן לעבודה, וסגרה את הדלת מבחוץ), והייתי חייב לפותחה עם מפתח (המדובר בדירה ישנה, כמובן).
המפתח עצמו היה בחדר שכבר היה אפוף-להבות, ולא היתה שום אפשרות להיכנס לשם. היו אלו שניות גורליות, וראיתי כבר את עצמי מגיע למצבים הכי-קשים, רח"ל. והנה, יכולני להעיד על עצמי שמעודי לא התפללתי ולא ידעתי כלל מה היא תפילה. אבל, בשניות שכאלו, שהינך מצוי בסכנת-חיים ממשית ביותר, החילותי לבכות ולצרוח אל האלוקים, ואמרתי: 'אלוקים, אם אני יוצא מכאן חי, מבטיחני לך שאתחיל להניח תפילין ואחזור בתשובה שלימה!'.
עכשיו צריך לאחוז ראש, ולשמוע מה קרה לאחר התפילה הרותחת שיצאה מפי האיש החילוני הזה. "לפתע, הכלב שנמצא יחד איתי
בדירה, זינק אל החדר בו נמצא המפתח, איתר בחלקיק-שניה את המפתח, והגיע אליי בנביחות חזקות, כשהוא אוחז את המפתח בפיו. אודה ולא אבוש: אין הגדרה של 'נס גלוי' יותר מזה. מעודי לא אילפתי את הכלב הזה למצוא מפתחות; מה-עוד שבדיוק כמו בן-אדם, גם כלב בורח מאש, ומה פתאום החליט להתפרץ לחדר; ואיך הבין הכלב שמה שחסר עכשיו זה רק המפתח; ועיקר-העיקרים – המפתח היה מונח בתוך ארון!! והכלב פתח את הארון, ומצא את המפתח!! אולי מישהו יכול להסביר לי כיצד כל זה קרה, אלמלא שהקב"ה האזין לתפילתי שבקעה מעמקי-הלב, ושיגר לי את הישועה, שנייה אחת או שתיים לפני שהייתי גם אני עולה בלהבות רח"ל??
"כמובן שלאחר שהמפתח היה בידי, הצלחתי לפתוח את הדלת, וניצלתי מהשריפה. ובאתי עתה לקיים את הבטחתי, ולרכוש תפילין הכי- מהודרות, ואני מתכונן – באמצעות הרב שלי – לחזור בתשובה שלימה!".
מסקנות רבות אפשר להעלות מהסיפור המופלא, אבל העיקרית שבהן מתייחסת אלינו…
לפעמים אדם נמצא במצב של ירידה רוחנית, והוא מרגיש צורך להתפלל אל בוראו ולשפוך את ליבו לפניו, ולבקש ממנו על דא ועל הא, וכן שיעזור לו להתקרב אליו מחדש. ואז עולות בליבו מחשבות בסגנון 'האם לאדם כמוני, שכל-כך הירבה לחטוא השי"ת ישמע? וזה לא בטוח כלל שהוא צודק… כי יתכן בהחלט שהוא לא התדרדר בצורה כה חמורה, והוא רק משפיל את עצמו, אבל כך הוא חושב.
אז הנה לפנינו ראיה מוחשית על מה שכתוב בכל ספרי המוסר, שהשי"ת מאזין גם לתפילות של אנשים שאינם מוגדרים כצדיקים, ואולי אף הרבה פחות מכך. ואולי דווקא להם ה' שומע יותר, כי הם היו צריכים לעקור את עצמם מִבִצת-הבוץ העמוקה שבה שקעו, דבר הכרוך במאמצי-על. שהרי ככל שאדם 'שקוע' יותר, כך קשה לו יותר להשתחרר ה הזו!
וזה הוא כוחה האדיר של תפילה, לה אנחנו כל-כך זקוקים בימים אלה. נעמוד אפוא בתפילה חמה לפני אבינו שבשמים ונשיח בפניו את דאגותינו ומועקותינו, ומי ששמע לאבותינו והושיעם מכל צרה ומצוקה, יאזין גם לתפילותינו בדור יתום זה.
נסים-נסים, כולנו מהלכים בתוך נס אחד גדול, וצריך לראות את הנסים, לפרסמם ולהבין שגם כאשר השי"ת מסתיר את הנסים מאתנו – הם נעשים! אחד מחתניו של הרב אברהם ישעיהו גולדשטוף, סיפר לנו דבר מופלא עד מאוד שהתרחש אצל אחיו שנסע יחד עם משפחתו להתארח במשך השבת בבית אחר. דירת האירוח היתה בקומה רביעית, ובשעה שההורים נמו את שנתם התקרב אחד הילדים הקטנים אל מעקה המרפסת, טיפס מעליו, ו…נפל.
אחד הילדים עורר את הוריו שקמו בבהלה עצומה, ואז התברר להם הנס העצום! הילד אמנם נפל מהמרפסת בקומה רביעית, אבל בלילה הקודם, ממש שעות ספורות לפני-כן, החליט השכן בקומה השלישית לפרוס את ה'צללית' מעל המרפסת שלו, הבולטת מתחת למרפסת הקומה הרביעית. כך יצא שהילד הקטן נפל על הצללית, ונעצר שם, ובסיעתא דשמיא לא קרה לו מאומה. הוא אפילו לא נפגע ולא נפצע. ממש כלום. וכפי שאמרנו, גם כאשר השם יתברך אינו מגלה את ניסיו, צריך להאמין שהם מתרחשים בפועל יום-יום ושעה-שעה.
('קול ברמה' – בטאון רמת אלחנן)