עמוד היומי עם גישמאק: אפילו לדבר עבירה… גנב אפום מחתרתא [עין יעקב]
אדם פתח חנות ורוצה לבטח את רכושו מאש ומגנבים, אך אין לו כסף לשניהם, והוא מסתפק במה לבחור, בביטוח נגד אש או בביטוח נגד גנבים?
נראה שיעדיף את הביטוח מגנבים, וכדלהלן: יעקב אבינו אמר ללבן 'זה עשרים שנה אנכי עמך, רחליך ועזיך לא שכלו' (בראשית לא לח), כלומר נעשו לו ניסים במשך עשרים שנה, שהצאן לא שיכלו ולא הפילו. מאידך אמר 'מידי תבקשנה, גנובתי יום וגנובתי לילה' (שם לא לט). ויש להבין למה לא נעשה ליעקב נס גם בענין זה, שלא ישלטו הגנבים בצאן?
על כך השיב ה'דעת שרגא' (בראשית עמוד רלט), נאמר בברכות דף סג ע"א 'אמר רבא בכל דרכיך דעהו… אפילו לדבר עבירה, אמר רב פפא [לגירסת העין יעקב] היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מתחרתא רחמנא קרי'. לכן ליעקב אבינו נעשו ניסים שהעיזים לא שיכלו, אבל לעומת הגנב העומד ומתפלל להשי"ת שיצילח בגניבה לא נעשה לו נס, כי גדול כח התפילה, יעו"ש. ולכן מסתבר שיש להעדיף לבטח מגנבים כי הם מתפללים להצלחתם, אבל כנגד האש יוכל בעל הבית להתפלל ולהינצל ממנה. ויש להוסיף על כך את דברי אור החיים (בראשית לז כא) שכתב שהאדם בעל בחירה ורצון יכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, משא"כ חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא נתחייב מיתה לשמים. וא"כ ה"ה בנידוננו קשה יותר להתמודד עם גנב בעל בחירה מאשר להינצל מאש.
ואם החנות נמצאת בבנין שמחללים בו שבת, יברח משם, ואם אינו יכול, יעשה ביטוח נגד אש, מאחר ונאמר במסכת שבת (דף קיט ע"ב) 'אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר 'ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת… והצתי אש בשעריה…'. ומעשה באחד מגדולי ישראל שקרא לדין תורה יהודי שחילל שבת בשכונתו, שאלו הלה מה עסק חילול השבת לדיני ממונות? השיבו מאחר וחילול שבת גורם לשריפה, א"כ באנו לדין הרחקת נזיקין, שמרחיקים מהתנור כך וכך, כמבואר בפרק שני דבבא בתרא, וכך ברצוני להרחיק ביתי מחשש שריפה.
(חשוקי חמד)