כל בחור העולה לישיבה גדולה שומע אין ספור פעמים את המילה 'עצמאות'! בכך עוסקות רבות ששיחות ההכנה שהוא מקבל לקראת המפנה החשוב בחייו. במבט ראשון זו מילה מאיימת מאוד. אם לא תדאג לעצמך, אין מי שידאג לך! הבחור מתחיל להרגיש כמעט לבד…

כל בחור העולה בימים אלו לישיבה גדולה, זוכה לשמוע אין ספור פעמים את המילה 'עצמאות'! על מילה זו מתבססים כל שיחות הכנה שהוא שומע בדרכו להיכל הישיבה הגדולה.

במבט ראשון זה מילה מאד מאיימת, אתה נהיה עצמאי! קח אחריות על עצמך! אם לא תדאג לעצמך אין מי שידאג לך! הוא מתחיל להרגיש כמעט לבד….

האמת שאכן ההתמודדות של בחור בעלותו לישיבה גדולה זה העצמאות שניתנת לו, וכבר ידועה הגדרתו הבהירה של מרן המשגיח ר' מאיר חדש זצ"ל, שכאשר שבחור הגיע להבחן אצלו לישיבת חברון, הוא היה שואלו: "האם תוכל לומר לי מה ההבדל בין ישיבה גדולה לישיבה קטנה?" והבחור מנסה בכה וכה… ואז היה עונה ר' מאיר זצ"ל על השאלה: "בישיבה קטנה, אם המשגיח מדבר אתך המצב שלך לא טוב, ואם המשגיח לא מדבר אתך אז המצב שלך טוב, ובישיבה גדולה אם המשגיח מדבר אתך המצב שלך טוב, ואם המשגיח לא מדבר אתך אז המצב של לא טוב".

וביאר – שבישיבה קטנה הבחור כל היום במסגרת תומכת, הוא לא צריך שיחות וחיזוק כי זה מה שיש לו כל היום, ולכן אם המשגיח כבר מדבר אתו אז יש בעיה, ובאמת הבחורים המצוינים בישי"ק יכולים לעבור 3 שנים מבלי שנקראו אף פעם 'לחדר המשגיח'!!! פשוט לא היה צורך. אבל בישיבה גדולה גדלים לבד, עצמאי, ובחור שלא יוצר לעצמו הזדמנות לדבר עם המשגיח אז המצב שלו רע, כי אין לו שום מכוון ותומך, אבל אם המשגיח מדבר אתו אז המצב שלו טוב. הוא מקושר לצוות, הוא 'מבקש'.

זה ההבדל הבסיסי בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה, ובנוסח הזה לוקחים את המושג של 'להיות עצמאי' למקום של להיות 'לבד' בלי תומך ומכוון כבישיבה קטנה, ומכך החששות השאלות והתהיות בכל תחומי וסדרי היום.

אבל אני רוצה לספר את הסיפור הזה בנוסח קצת שונה, שמשנה את ההבנה של 'להיות עצמאי' בישיבה גדולה.

הרב שלמה הופמן זצ"ל, מגדולי חכמי הנפש בדור האחרון, סיפר את הסיפור הזה שקרה עמו, בנוסח דלהלן: "…אחר שניסיתי כמה נסיונות לענות על שאלתו של המשגיח ר' מאיר, והוא דחאם, אמר לי ר' מאיר: 'אמור נא, במידה והראש ישיבה או המשגיח מזמינים אותך כדי לדבר אתך, האם זה סימן שאתה מתנהג כראוי או להיפך?' השבתי לו: ברור שמשהו לא בסדר איתי ולכן קראו לי לסדר.

"השיב ר' מאיר: 'זה בדיוק ההבדל. אמת שבישיבה קטנה אם ניגשים אליך או מזמנים אותך לשיחה, כנראה שרצונם להעיר לך על משהו שנהגת שלא כשורה. אבל לא כן בישיבה גדולה, כאן מכונים אותך ללמוד ולהסתדר בכוחות עצמך, ובוחנים ועוקבים אחריך אם עלית על ה'מסלול הנכון'. ואם נגשו אליך, אות וסימן הוא שמסייעים בידך להתקדם ולא התייאשו ממך".

סיפור אחד! שתי נוסחאות! שתי תובנות!!

מהנוסח הראשון למדנו ש'להיות עצמאי' זה להיות לבד! האחריות עליך בחור יקר, אין מעטפת של הכוונה ועידוד! אתה אחראי על עצמך לבדך, ובכוחות עצמך עליך לעמול ולהצליח בעזרת ה'.

בנוסח השני למדנו והחכמנו – ש'להיות עצמאי', זה לא להיות לבד, להיפך, זה להיות 'עם עצמך', עם הכוחות שלך עם העוצמות שיש בך! עד עכשיו הצלחת רק עם כוחות עזר מכוונים ומעודדים, מעתה אתה עם כוחותיך אשר חננך ה' יתברך. אתה בכלל לא לבד!! הגעת לגיל שאתה מגלה את הכוחות הפנימיים שיש בך ואתה מרגיש 'עצמאי ועוצמתי'!!

זה מה שענה המשגיח ר' מאיר זצ"ל לנער שלמה הופמן: בישיבה גדולה מכוונים אותך ללמוד ולהסתדר בכוחות עצמך… מלמדים אותך להיות עצמאי – לגלות את העוצמות ואת התעצומות שיש בך!!

בזה מונח סוד ההצלחה של בחור העולה לישיבה גדולה, לדעת שמהיום אתה מתחיל להיות עצמאי בהוצאת כוחותיך וכשרונותיך מהכח אל הפועל! עד היום עזרו לך, סייעו לך, מהיום אתה עוזר לעצמך, מסייע לעצמך, ורק מקבל לצורך זה הכוונה עצה ודרך.

סוד ההצלחה –  לשאוב מ'העצמאי' שלך ולא לשאול מהזולת!

כח עצום אדיר ונוסף יש ב'להיות עצמאי', וכלשונו של מרן המשגיח ר' ירוחם זצ"ל: "על כל אחד להיות עצמאי, להוציא לפועל את המיוחד הטמון בו – ולא לחקות בשום אופן את הזולת, רק לא בגדים שאולים".

להיות עצמאי' הכוונה היא לפעול לפי הכוחות שיש בך, לא לחקות את האחרים! בחור שכל הזמן מסתכל על ההצלחות של חביריו ומנסה לחקותם, לבסוף ישאר קרח מכל! אדם יכול לצמוח רק עם הכוחות שיש בו, גם אם הוא לא רואה אותם ולא מרגיש בהם, אבל על ידי עמל ויגיעה וכח התפילה, מתגלים לאדם כוחותיו הפנימיים החבויים בו, כוחות וכשרונות מדהימים!!!

המשגיח של לייקווד הגאון רבי נתן ואכטפויגל זצ"ל סיפר על הפעם היחידה שזכה לבקר את הכהן הגדול החפץ חיים זיע"א בראדין: הייתי אצל החפץ חיים פעם אחת בימי חיי, ורציתי לשמוע ממנו איזה חידוש, הרי החפץ חיים היה יהודי שהרעיש את כל העולם. אבל מה שמעתי ממנו? 'אליין שטייגען', 'אליין ארבעטן', 'אליין הארעווען' – לצמוח לבד, לעבוד לבד, וכך במשך שעה החפץ חיים דיבר על ענין אחד, לעשות הכל לבד ,שיהיה 'עצמי'!! לא לחקות את כולם.

דבר נפלא גם שמעתי בשם מרן הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל, שגם מחזק לנו מאד את היסוד הזה. מסופר שפעם הוא ישב עם קבוצת תלמידיו ושאלם: "איזה בעל חיים הוא הכי מוצלח?" כמובן שמיד אמרו לו – האריה! ולמה? כי הוא יודע לרוץ מאד מהר. אמר להם ר' חצקל: אבל יש לו חסרון, כי הוא לא יודע לעוף, אמרו לו – אז הנשר! אמר להם: אבל הוא לא יודע לשחות וזה חסרון גדול. אז אמרו לו – הלווייתן! אמר להם: אבל הוא לא יכול לעוף.

אמר להם ר' חצקל, לכאורה צריך להיות שבעל החיים המוצלח ביותר הוא הברווז! הוא גם יודע לרוץ וגם יודע לשחות וגם יודע לעוף, כל המעלות כאחת. אם כן – שאלם ר' חצקל – מדוע באמת אין זה כך? מדוע אין הברווז נחשב לבעל החיים החזק והמוצלח ביותר?

והשיב להם ואמר: הברווז יודע לרוץ רק כמו ברווז, ויודע לשחות רק כמו ברווז, וידע לעוף רק כמו ברווז. ברווז נשאר ברווז! ואף פעם לא יוכל להגיע למעלות של כל אחת מהחיות האחרות.

סיים ר' חצקל זצ"ל: "יש ללמוד מכאן כלל חשוב לחיים. אי אפשר לנסות לחקות את כולם, מי שעושה כן ישאר בסוף ברווז. אדם צריך לדעת שלכל אחד יש את הכוחות שחנן אותו השם יתברך ואיתם הוא חייב לעבוד ולהתרומם ורק ככה יגדל ויצליח.

(פורסם ב'יתד נאמן')