ממה חשש הרמב"ם שאסר להיכנס עם תפילין לבית הכסא בשום אופן?│ ומה הוא בית הכסא קבוע ובית הכסא עראי?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ג סעיפים א' –ד']
תפילין בבית הכסא
שיטת השולחן ערוך, שאסור להיכנס לבית הכסא קבוע כאשר תפילין בראשו, גזירה שמא יעשה בהם צרכיו, אבל לבית הכסא עראי, מותר להיכנס כאשר התפילין בראשו ולהשתין, וכל זה דווקא כאשר משתין מיושב, אבל משתין מעומד, אסור, והטעם, גזירה שמא הוא יקנח בידיו את הניצוצות שעל גבי רגליו, אבל שיטת הרמב"ם היא, שאסור להיכנס עם תפילין כאשר הם בראשו, בין בבית הכסא קבוע ובין בבית הכסא עראי, מחשש שמא יפיח בתפילין.
בית הכסא קבוע
בית הכסא קבוע, הוא מקום שיש בו צואה, והוא על פני השדה, והוא לא בחפירה, שאם הוא בחפירה, הוא נידון כרשות אחרת לעצמה, וזה לא נידון כבית הכסא, ומותר להיכנס בתוכו עם תפילין שעליו, אבל לפני שישתין, לכולי עלמא צריך לחלוץ את התפילין כמו בשאר בית הכסא קבוע.
בית הכסא עראי
בית הכסא עראי, הוא מקום כזה שאינו מיוחד לבית הכסא, אף על פי שבצורה עראית הוא כן משתמש בזה לבית הכסא, וכן, בית הכסא עראי, זה מקום שאין בו צואה.
תפילין בחיקו בבית הכסא
אם התפילין בחיקו והוא חגור בחגורה, לא חוששים לניצוצות כיוון שהם בחיקו, ולא חוששים שמא ייפלו ממנו, כיוון שהוא חגור בחגורה, ולכן הדין הוא, שמותר בין להשתין בין לפנות, ומה שכתוב כאן שבבגדו מותר, המשנה ברורה שואל על זה מסעיף א' שכתוב שבבגדו אסור, ויעויין בדבריו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א