מדוע לא שייך להגיע למצב של סוכה גזולה? │ מה הדין בסוכה שאולה? │ ובאיזה אופן מותר לאדם לשבת בסוכת חבירו שלא מדעתו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"ז סעיפים ב' – ג']
סוכה שאולה
יוצאים ידי חובה בסוכה שאולה, ולומדים זאת מזה שכתוב שכל ישראל יוצאים ידי חובה בסוכה אחת, וזה שייך רק על ידי שאילה, שהרי לכל אחד ואחד מישראל לא יהיה שווה פרוטה באותה סוכה, אז על ידי שהוא שואל את הסוכה מאחרים, הוא יוצא בזה ידי חובה, וכן יוצאים ידי חובה בסוכה של שותפות, קל וחומר מסוכה שאולה, וכל שכן בסוכה של שותפות שיש לו חלק בה, ומה שנשאר הוא שאול לו, שהרי על דעת כך נשתתפו.
סוכה גזולה
סוכה גזולה כשירה, והמשנה ברורה אומר, שהלשון אינו מדוקדק, כיוון שסוכה גזולה באופן עקרוני היא פסולה, ומה שכתוב בשולחן ערוך שסוכה גזולה כשירה, הכוונה משום שקרקע אינה נגזלת, וממילא אף פעם הוא לא מגיע למצב שהסוכה גזולה, אבל לכתחילה אסור לאדם להיכנס לסוכה של חבירו ולשבת שם שלא מדעתו, משום שאין נכון לברך על סוכה כזאת, שאין זה מברך אלא מנאץ, וכן לא יעשה אדם לכתחילה סוכה בקרקע של חבירו שלא מדעתו, וכן בקרקע של רבים, ובדיעבד אם עשה כך, יצא ידי חובה.
בניית סוכה ברשות הרבים
בעניין קרקע של רבים כתב המגן אברהם, צריך עיון במה שנהגו לעשות סוכה ברשות הרבים, שהרי גם אם תאמר שהסיבה שנוהגים כך היא משום שבדרך כלל הישראלים מוחלים זה לזה, מכל מקום הרי יש גם לגויים חלק שם, ולכן העלה המגן אברהם, שמטעם זה אסור לעשות סוכה ברשות הרבים, משום שהגויים לא מוחלים על החלק שלהם ברשות הרבים לצורך הסוכה, ואפילו שבדיעבד הסוכה כשירה, בכל זאת לא יברך עליה, משום שזה ברכה לבטלה, אבל האליה רבה סובר, שזה לא ברכה לבטלה, ולכן אם אין לאדם סוכה אחרת, מותר לברך עליה, ואם רוצה לבנות סוכה ברחוב שנמצא ליד ביתו, נחשב הדבר כרשות היחיד לעניין בניית סוכה.
ישיבה בסוכת חבירו
כאשר בוודאי בעל הסוכה לא יקפיד על מה שחבירו נכנס לסוכה, בוודאי שאדם יכול להיכנס לסוכה ולשבת בה ולצאת ידי חובה, כיוון שניחא ליה לאיניש למיעבד מצוה בממוניה, אבל כאשר יש צד שיבוא בעל הסוכה בעוד שאותו אדם יושב בתוכה, ויתבייש להיכנס ולאכול שם או לעשות שם עסק אחר, הדין הוא שזה לא טוב, ואם נוטלים רשות מהאשה בעניין זה, זה בסדר, שכיוון שאשתו הסכימה על זה, מסתמא גם בעל הסוכה לא יקפיד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א