כיצד מסככים את הסוכה ?

א' אלול תשפ"א- סימן תרל"א- סעיף א'- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מהו המודד לבדיקת אחוזי הצל בסוכה?ומה הדין אם בחלק מועט מהסוכה חמתה מרובה מצילתה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרל"א סעיפים א' – ד']

המודד לבדיקת הצל בסוכה

מפשטות דברי השולחן ערוך משמע, שהמודד למדוד האם הסוכה חמתה מרובה מצילתה או צילתה מרובה מחמתה, הוא למטה בתוך הסוכה, ולכן, אם בתוך הסוכה החמה מרובה מהצל, הסוכה פסולה, אבל אם החמה והצל בתוך הסוכה שווים, הסוכה כשרה, כיוון שידוע שלמעלה מקום הקנים רחבים יותר מהאוויר, ועל זה משמיע השולחן ערוך, שאם למעלה בסוכה החלק שאינו מסוכך שווה לסכך, הסוכה פסולה, כי אם החמה שווה לצל מלמעלה, בידוע שלמטה כלומר בתוך הסוכה החמה מרובה מצילתה, אבל אם חמתה וצילתה שווים מלמטה בתוך הסוכה, הסוכה כשרה, ומלשון המשנה ברורה משמע, שהמקום המסוכך יהיה מרובה מהחלל שלא מסוכך, אלא שהמודד למדוד מה קורה למעלה, הוא למטה, ואם למטה אנחנו רואים שהחמה והצל שווים, בידוע שלמעלה הצל מרובה מהחמה, אם כי מלשון השולחן ערוך לא משמע כך, אלא משמע מלשונו שכל המודד הוא למטה.

סוכה שחלק מועט ממנה חמתה מרובה מצילתה

אם ברוב הסוכה צילתה מרובה מחמתה, אבל יש מיעוט בסוכה ששם באותו מיעוט חמתה מרובה מצילתה אבל בסך הכל בכל חלל הסוכה, צילתה מרובה מחמתה, הסוכה כשירה, ומותר לו לשבת גם באותו מיעוט ששם חמתה מרובה מצילתה, ויש מחמירים, שאם הסוכה היא גדולה, כלומר, יותר מז' על ז', אבל בתוך אותה סוכה יש מקום ז' על ז' ששם חמתו מרובה מצילתו, אף על פי שבכל חלל הסוכה צילתה מרובה מחמתה, בכל זאת מכיוון שיש כאן מקום חשוב של ז' על ז' שבו חמתו מרובה מצילתו, הדין הוא, שאסור לשבת שם, אבל החלק השני בסוכה ששם צילתה מרובה מחמתה, ודאי שזה לא פוסל ומותר לשבת שם, אבל במקרה הפוך, דהיינו, אם במיעוט הסוכה היה הרבה צל, וברוב הסוכה הייתה חמתה מרובה מצילתה, ואפילו באופן שנצרף את כל הסכך יחד יהיה הצל מרובה, הסוכה פסולה.

אופן סיכוך הסוכה

דרך הסיכוך לכתחילה צריך להיות באופן שייראו ממנה הכוכבים הגדולים הנראים ביום בעוד שלא שקעה השמש, והאחרונים כתבו שלכתחילה צריך שאפילו בלילה ייראו כוכבי לילה בתוכה, ובדרכי משה הביא מהמהרי"ל, שמותר לסכך הסוכה סכך עבה הרבה, כיוון שתמיד ייראו הכוכבים מתוכה, ומספיק שבמקום אחד בסוכה הכוכבים נראים וזה כבר מכשיר את כל הסוכה, אבל לפי מי שסובר שאם הגשם לא יכול להיכנס לתוך הסוכה שהסוכה פסולה, בזה הדין הוא שגם אם יש ד' טפחים כאלו שהגשם לא יכול לחדור, הסוכה פסולה, ואם הייתה מעובה מין בית, אף על פי שהכוכבים לא נראים מתוכה, הסוכה כשירה.

היה כיסוי דק מאד שיש בה אויר הרבה, אלא שאין שלשה טפחים במקום אחד, ובין הכל צלתה מרובה מחמתה, כשרה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן