צריך לזכור, ש'דברים טובים באים בקושי'. ולפעמים דווקא מהקושי אפשר לדעת עד כמה המעשה הזה הוא מעשה טוב. אם אנחנו רואים שה'בעל דבר' – היצר הרע, מערים קשיים בדרכנו, חייבים לומר שזה מעשה טוב, מצווה גדולה במיוחד, ולכן צריך להתחזק ולהתעצם כדי להתגבר על הקושי והניסיון ולקיים את המצווה בהידור ובחדווה גדולה יותר.
שמעתי מבעל המעשה סיפור שהתרחש לפני כמה עשרות שנים: הרב מנדלסון, הרב של קוממיות, קיבל מינוי מה'חזון איש' – להיות אחראי על כל נושא השמיטה בארץ ישראל.
באותם ימים, ימי הצנע, היה קשה מאוד להתמודד עם נושא השמיטה. שבועות ספורים לפני חג הפסח עמדה לפני הרב מנדלסון משימה חשובה – להשיג תפוחי אדמה בלי חשש שביעית.
אלפי משפחות שומרות שמיטה מחכות, ומה יאכלו בפסח אם לא תפוחי אדמה וביצים? תפוחי אדמה הם אמנם רק תפוחי אדמה, אבל הבעיה הייתה רצינית ולא נראה פתרון באופק.
הרב מנדלסון חשב ובירר ו'שבר את הראש' כדי למצוא דרך להשיג תפוחי אדמה.
התגנבה לאוזניו ידיעה, שבנמל חיפה עוגנת ספינה שהגיעה מקפריסין והיא מלאה תפוחי אדמה. הוא ניסה לברר לאיזו חברה שייכות הספינה ותכולתה, ונודע לו שהספינה עשתה תחנת ביניים קצרה בנמל חיפה, והיא בדרכה למדינה אחרת. תפוחי האדמה הצבורים בבטן האניה ישוטו להם למרחקים, אבל אם עד למחרת בבוקר הוא ישיג כסף כדי לשלם על כל הסחורה הזו, אזי כל תפוחי האדמה יעברו לרשותו.
אותו יום, יום חמישי היה, בשעת צהרים. עד יום שישי בבוקר עליו להשיג סכום כסף אדיר.
הרב מנדלסון עושה את כל המאמצים האפשריים. מנסה אצל עוד ועוד אנשים. הוא יודע שמשפחות בני תורה יחזיקו מעמד עם תפוחי אדמה ובלעדיהם על אף הקושי, אבל משפחות רבות – שעדיין אינן חזקות די הצורך – תישברנה חלילה. אנשים ייכשלו ולא ישמרו שמיטה באין להם מזון מינימאלי. ולאחר שייכשלו פעם אחת יתייאשו משמירת שמיטה כהלכתה עד זקנה ושיבה.
סייעתא דשמיא מרובה עמדה לו, להרב מנדלסון, ואחרי מאמצים כבירים הצליח לארגן את כל הסכום הנדרש. משרדי החברה היו בתל אביב. משום כך הזמין מונית מרחובות שתבוא בתשע בבקר לקחתו מביתו שבקוממיות למשרד בתל אביב כדי לסגור את העסקה.
בתשע בבקר יוצא הרב מנדלסון מהבית. פתאום רץ אליו בן אדם, מחזיק בזרועותיו ילד קטן כבן שנה. הילד מתקשה לנשום, מכחיל. האדם צועק אליו: "כבוד הרב, אתה הזמנת את המונית?"
אמר לוהרב מנדלסון: "כן".
אמר האיש: "אני לוקח לך את המונית הזאת. אני צריך להגיע לבית החולים 'קפלן' עם הילד, הוא כמעט לא נושם, אולי עוד נצליח להציל אותו".
באותם ימים לא היה 'הצלה' ולא פעלו ארגוני מתנדבים דומים. בכל קוממיות היה טרקטור אחד. אם ייסע אותו אדם על הטרקטור לבית החולים 'קפלן' עם ילד לא נושם – רק מלאך המוות יוכל לפעול שם…
שאל הרב: "מה קרה?".
אמר האב: "אתה לא רואה מה קורה לילד?".
הרב מביט, נכנס בקור רוח למונית ומורה לנהג: "סע", בעודו משאיר מאחור את האב והילד המכחיל בזרועותיו.
רץ האדם מהר הביתה עם הילד, שם את הילד אצל אשתו וברח לשדה – "אל אראה במות הילד".
עוברת חצי שעה, חולפת שעה וחולפות שעתיים. האיש אומר לעצמו: 'מה אני מרוויח מזה שאני יושב מתחת לשיחים? אלך הביתה'.
התקרב הביתה בפחד גדול. מביט, האם כבר יש קערה לנטילת ידיים? לא, אין. האם יש שלט 'הכניסה לכהנים אסורה'? לא.
הוא מתקרב, רואה את אשתו פותחת את הדלת, והילד מנפנף לו לשלום בצהלה. מה קורה כאן?
"הכל בסדר", אומרת לו אשתו, "אבל לאן נעלמת? חצי דקה אחרי שהלכת נשם הילד בלי שום בעיה, כאילו לא קרה כלום".
האב המאושר לא ידע את נפשו. על אף השמחה הגדולה וההקלה החליט לא לוותר לרב. אמר לעצמו: "יום שישי היום. בלילה, לפני קבלת שבת, הרב מגיע לבית הכנסת ואני אחכה לו בכניסה. איעמד עם 'שולחן ערוך' גדול ואראה לו שכתוב שפיקוח נפש דוחה כמעט את כל התורה כולה!".
בליל שבת הוא ניגש אל הרב. שאל אותו הרב: "מה קרה דקה אחרי שנסעתי?", אמר האיש: "האמת היא, שדקה אחרי שנסעת הכל הסתדר".
אומר לו הרב: "תדע לך, ברגע שבאתי לקחת את החליפה ולנסוע עם המונית לקנות את תפוחי האדמה לשומרי השמיטה, ידעתי שזה לא יבוא לי בקלות. ביקשתי: ריבונו של עולם, אם אתה עושה פנצ'ר, שזה יהיה רק בגלגל אחד ולא בארבעה. אם אתה עושה חור ברדיאטור – שהחור יהיה קטן, כך שנוכל להמשיך בנסיעה. ידעתי בלי ספק שיקרה משהו בנסיעה הזאת, כי השטן יעמוד לאורך ולרוחב ולא ייתן לי לקנות את הסחורה הנחוצה לשומרי השמיטה. מיד כשבאת אמרתי לעצמי: 'השטן צריך את הילד שלו?! לא! הוא רק רוצה לעצור אותי!'.
שמעתי את הסיפור על הרב מנדלסון זצ"ל והתפעלתי מאוד. סיפרתי אותו למו"ר מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, והוא אמר לי: "את הסיפור הזה מותר לספר רק לתלמידי חכמים, לא לאנשים פשוטים, כי על פי ההלכה אכן פיקוח נפש דוחה כמעט את כל התורה כולה. מי שלא הכיר את הקדושה של הרב מנדלסון ואת הראייה שלו למרחוק – עלול להבין את הסיפור הזה באופן לא נכון".
מה לומדים מהסיפור הזה?
דווקא בעת שאדם פועל דברים גדולים וחשובים הוא עלול להיתקל בקשיים גדולים. למה? משום שהשטן חפץ להפריע לקדושה.
אסור להירתע מן הקושי ואסור להיכנע. דווקא בשל הקושי מתקדמים ומתעלים!