החודש הזה לכם ראש חדשים..
הסימן לחודש של הצלחה
כתב המג"א (או"ח סי' תכו סק"ב) בשם 'מגיד מישרים על שיר השירים וז"ל:
"סימן זה יהיה בידך, בחודש שתברכו ברכת הלבנה במוצ"ש תמצאו
הצלחה, וכשתתכסה ולא יוכלו לברך, אותו החודש לא יהיה מוצלח דו"ק ותשכח"
עכ"ל. וכן הביאו. המשנה ברורה. אך רבינו בעל המנחת אלעזר
ממונקאטש זי"ע בספרו נימוקי אורח חיים' (סי' תכו סק"א) כתב ע"ד המג"א הנ"ל,
דנראה פשוט להרואה בספר הקדוש מגיד מישרים, דכל אלו הדברים רק להבית
יוסף לבדו נאמרים ולא לכל העולם, והיינו לפי שורש נשמתו, והמגיד הזה נתהווה
מלימוד משנתו, ועל כן אל תתפלאו מכמה דברים הנראים תמוהים ופלואים לעיני
הקורא בצדק, כיון שנאמרו לבית יוסף לבדו, ועל כן אמר לו זה הסימן הזה דוק
ותשכח', אבל לאחרים אינו סימן המוכיח, עכ"ד.
סגולה לבטל כאבי שיניים
בספר "טעמי המנהגים' (עמ' רג בהערות) מובאת סגולה מהרה"ק מהר"י מרוזין
זי"ע לבטל כאבי שיניים, שבשעת קידוש הלבנה, אחרי אומרו "כך לא
יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה' שלשה פעמים, יוסיף ויאמר בכל פעם: "ולא יהיה
לי כאב שיניים".
וכן אמר לי הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי זצוק"ל שמקובל כן מהגאון בעל
יערות דבש ז"ל, והוסיף לספר, שאמו הרבנית ע"ה סיפרה לו, שפעם כאבו
לה שיניה, וסיפרה כן לבעלה הסטייפלער ז"ל, ואמר לה "אזכירך בקידוש לבנה",
ולאחר קידוש לבנה חלפו כאביה.
סגולה למצוא זיווג
בספר "כף החיים' (סי' תכו אות י) הביא מספר רוח חיים בשם "ספר
המידות' (ערך חיתון) להרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע: "בחורים שרוצים
להארס אשה, ילמדו להם לסגולה שלא יאבדו לומר ברכת הלבנה בכוונה ובצבור".
והובא בספר "דמשק אליעזר' (מערכת ל ס"ד) לבעל הפלא יועץ.
האם מותר לעלות להירח
בששה לחודש אב שנת תשכ"ט, עלה בן אדם לראשונה לירח, והתעוררה שאלה
בבית המדרש, אם מותר על פי תורה לעלות לירח, או שמא אין הדבר ראוי, אם משום הסכנה שבדבר, אם משום דכתיב "השמים שמים לה' והארץ נתן
לבני אדם", ומשמע דמקום האדם רק בארץ שניתן לבני אדם. ואעתיק מקצת דעות
הפוסקים שדנו בזה בהמשך הזמן:
בשו"ת "ויען אברהם' (ח"א סימן ד, אות כג) כתב שאין לאסור הדבר כשאין חשש
סכנה, וזה לשונו: "לא מצאתי שום איסור בזה, ובפרט כשתתפתח חכמה זו שיוכלו לעלות ולחיות שם בלא סכנה, ואדרבה, מלשון הפסוק (עובדיה א ד) "אם
תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך וגו', הרי שהזהיר הנביא
בשם ה' שאם ישאך לבך שתשים קנך בין הכוכבים ומרומי שחקים משם יורידך
ה', הרי שאין בזה רק אזהרה לגסי הרוח, שגם שם יגיעם יד ה'".
והוסיף וכתב, "והנני להזכיר מה ששמעתי מרב אחד זקן בקיץ תשכ"ט שאמר,
דלפי מה שכתב המגן אברהם (ריש סימן תקפ) דכשהלבנה לוקה נוהגין
להתענות, היה צריכין להתענות גם ביום שעלו בני אדם להלבנה, דהוי כליקוי
לבנה. ואמרתי לו, שאין שום ענין זה לזה. ועוד שבשדי חמד הביא בשם כנסת
הגדולה שאין נוהגין להתענות בליקוי הלבנה, ולא ביאר טעמו, והנראה לענ"ד
שלא גזרו להתענות בליקוי הלבנה, שלא ליתן פתחון פה להנבערים בעם,
והמאמינים בהבלי שוא, כמו שראיתי בספריהם, כי במדינת "טיבעט' ו'כינאי נהגו
להתריע בקול רעש גדול בעת ליקוי המאורות השמש והירח, ומרבים בתפלות
ותחנונים, וחיל ורעדה יאחזון שלא ימוקו בעוונותיהם, וביום הליקוי מתענים
ונופלים על פניהם, כמו שהאריך במנהגי הטפשים הללו אחד מהנוסעים ברחבי
תבל, וראוי להתרחק מהם ומהמונם בכל מיני הרחקות. ועל כן לא נהגו להתענות
בליקוי הלבנה. כמו כן אין לנו לחדש איסורים חדשים אשר לא שערום אבותינו,
ואיני רואה בזה שום איסור שבעולם, חוץ מחשש סכנה, ואזהרתו של הנביא,
שמשם יורידו ה'". עד כאן דבריו.
ובשו"ת משנה הלכות' (ח"ו סימן רנט) כתב גם כן לאסור לעלות אל הלבנה
משום שמכניס עצמו לסכנה, מתרי טעמי: חדא מצד העליה לשם, דהדרך
הוי סכנה, ושנית: מצד השהיה בלבנה עצמה, שאין שם אויר ראוי לבעל חי.
ומשמע מדברי הפוסקים, שהאיסור לעלות ולשהות שם הוא רק בחשש סכנה,
אולם כשאין חשש סכנה אין לאסור. ולענ"ד נראה, דשמא יש לאסור אף באין חשש סכנה, על פי המבואר בספרים
הקדושים בשם המקובלים שאין להסתכל הרבה על הלבנה, עיין בספר
חרדים' (הובא במשנה ברורה סימן תכו, ס"ק יג) שהחמיר מאד שלא להסתכל הרבה על
הלבנה, עיי"ש. ובמגן אברהם (סימן תכו, ס"ק ח) כתב בשם השל"ה דבשעת קידוש
לבנה לא יסתכל בה רק בפעם הראשונה שיראה עמידתה, ואח"כ 'אסור' להסתכל
בה, עיי"ש. ואם יש איסור להסתכל על הלבנה ודאי שאסור לעלות עליה, כי
ההולך עליה מוכרח להסתכל בה.
האם יש ישוב של בני אדם על שאר כוכבי לכת
החוקרים הפילוסופים במשך מאות שנה חקרו לדעת, אם בשאר כוכבי לכת ישנו
ישוב של בני אדם כמו שיש בכדור הארץ, והיו מן החוקרים שדעתם
היתה שיש בכוכבים ישובים של בני אדם ושאר ברואים, כמו שיש בכדור הארץ.
אמנם חכמי גדולי ישראל שללו את דעותיהם, ודחו את דבריהם בשתי ידים,
והביאו ראיות והוכחות מוצקות מדברי חכמינו ז"ל שמהם מבואר שרק
בכדור הארץ ישנם בני אדם ושאר ברואים, ולא בשאר כוכבי לכת.
ואין צורך להאריך בראיות להוכיח בורותם, ואעתיק רק מה שכתב רשב"י בהקדמה
לתיקוני זוהר (דף יז ע"א): ובראת השמים והארץ וכל צבאם, והוצאת מן
השמים השמש והירח והכוכבים והמזלות. ובארץ בראת אילנות ודשאים וגן עדן
ועשבים וחיות ועופות ודגים ובהמות ובני אדם.
והנה מלשון הזוהר הק' מבואר, שרק בכדור הארץ נמצאים ברואים וצמחים, ולא
בשאר כוכבי לכת. ועיין עוד ב'ספר הברית' (מאמר ג פרק ד, מאמר ד פרק
טז) שהאריך לשלול את דעת הפילוסופים הנ"ל, עיין שם.
וראה דבר פלא, מה שכתב רבינו יהונתן אייבשיץ זי"ע בספרו 'תפארת יהונתן' (פרשת נח, ד"ה וירח) וזה לשונו: "דידוע מה שכתבו כי בכדור לבנה גם כן מקום
ישוב כמו בכדור ארצי". ויתכן שהתכוון לומר, שיש מציאות לבני אדם להגיע
אל הלבנה ולהתקיים שם, כמו שבאמת התרחש הרבה שנים לאחר מכן, וכנבואה
נזרקה מפיו.
(מתוך ספר אוצר פלאות התורה, של הרב זאב זיכערמאן, פרשת בא)