מה היא שיטת רש"י בעניין פריסת סדין מעל הסוכה או מתחתיה? │ ומה שיטת רבינו תם בזה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ט סעיף י"ט בחלקו השני]
פריסת סדין מעל הסוכה או מתחתיה
בחלקו הראשון של סעיף י"ט מביא השולחן ערוך את דעת רש"י, שמה שכתוב במשנה 'פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר, פסולה', שיטת רש"י, שמדובר באופן שהסוכה מצד עצמה כשרה, וצילתה מרובה מחמתה, אלא שאותו אדם פרס סדין על גבי הסוכה מפני החמה כדי שהחמה לא תיכנס כלל לסוכה, או שפרס סדין תחתיה מפני הנשר שלא יפלו עלים לתוך הסוכה, הדין הוא שהסוכה פסולה, משום שהוא מסכך בדבר שפסול לסיכוך, ודבר שפסול לסיכוך, חוצץ בינו לבין הסכך, אלא אם כן הוא פרס את הסדין לנאותה, שאז הסוכה כשרה, ובתנאי שאותו סדין הוא תוך ד' טפחים לסכך.
בחלקו השני של הסעיף מביא השולחן ערוך את דעת רבינו תם שחולק על רש"י וסובר, שאם הוא פרס עליה סדין להגן על עצמו מפני החמה או תחתיה מפני הנשר, אין בזה בעיה במה שהוא יושב מתחת הסדין, משום שזה כמו שפרס סדין כדי 'לנאותה', ומה שכתוב במשנה 'פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר שהסוכה פסולה', מדובר באופן כזה, שבלי הסדין, העלים היו נושרים, והסוכה הייתה חמתה מרובה מצילתה, נמצא, שהסדין הוא זה שגורם שהסוכה תהיה צילתה מרובה מחמתה, כי בלי הסדין, העלים היו נושרים, ולכן הדין הוא שהסוכה פסולה, אבל לכתחילה אדם לא יפרוס סדין על גבי הסוכה, אלא אם כן ניכר לכולם הדבר שמכוון כדי להגן, או שהסדין שרוי במים שאז ניכר לכולם ששוטח אותו שם כדי לייבש.
פריסת סדין בשעת ירידת גשמים
בשעה שיורדים גשמים, יש אפשרות לפרוס סדין על גבי הסוכה ולהמשיך לשבת בה, כיוון שזה נקרא 'לנאותה' ולפי רבינו תם זה כשר.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א