מדוע אין לעשות דפנות מדבר שמתייבש? │ וכיצד מכשירים סוכה שעשויה משתי דפנות בלבד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"ל סעיפים א' – ב']
דפנות הסוכה
אף על פי שלגבי סכך מבואר לעיל בתחילת סימן תרכ"ט, שהסכך צריך להיות כמו פסולת גורן ויקב, דהיינו, שיהיה צומח מהארץ ויהיה תלוש ואינו מקבל טומאה, כל זה נאמר דווקא לגבי הסכך, אבל לגבי הדפנות, כל הדברים כשרים לדפנות ואפילו שזה לא מפסולת גורן ויקב, אבל בעל נפש יחוש גם לעניין דפנות הסוכה, ולא יעשה דפנות סוכה מדבר שמקבל טומאה מדאורייתא ושאין גידולו מן הארץ, ועוד, שאם מעמיד את הסכך על הדפנות והדפנות עשויות מדבר שאי אפשר לסכך בו, יש בזה בעיה של 'מעמיד', שמעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך.
אף על פי שלגבי לולב צריך שתהיה לקיחתו דרך גדילתו ואם אדם נטל את הלולב הפוך הדין הוא שלא יצא ידי חובת נטילת לולב, בכל זאת לגבי דפנות סוכה הדין שונה, ואפשר להעמיד אותם גם אם הם לא דרך גדילתם, ואפילו אם יש הרבה פרצות בדפנות, ועל ידי זה יש בתוך הסוכה חמתה מרובה מצילתה, בכל זאת הסוכה כשרה, כי הפסול של חמתה מרובה מצילתה הוא רק בסכך ולא בדפנות, אלא כל שיש ארבע דפנות ואפילו פחות, הסוכה כשרה גם אם חמתה מרובה מצילתה בתוך הסוכה.
עשיית דפנות מדבר שמוציא ריח רע
לא יעשה דפנות מדבר שריחו רע, כי חוששים שמא מחמת הריח הרע, אדם ייצא מהסוכה, וכן לא יעשה את הדפנות מדבר שמתייבש תוך ז' ימים, כי אם יעשה כך, אנחנו מחשיבים את זה כמו שזה כבר התייבש כרגע, ונמצא שאין שם דפנות.
הכשרת סוכה העשויה משתי דפנות בלבד
אדם שיש לו רק שתי דפנות זו אצל זו כמין גא"ם, דהיינו, כמו ריש או כמו דל"ת ואין לו דופן שלישית ורביעית, צריך להכשיר את הסוכה ולכן, אם יש לו קרש קטן שהרוחב שלו יותר מטפח, מעמיד אותו בפחות מג' טפחים לאחד מהדפנות, ואז יש כאן מרחק של פחות משיעור לבוד בין הדופן לבין אותו יותר מטפח, ונמצא שיש כאן בסך הכל דופן של ארבעה טפחים, שהרי יש כאן אוויר של פחות מג', ועוד טפח ומשהו של אותה מחיצה, סך הכל ד' טפחים, אבל זה לבד לא מספיק, אלא צריך שגם באותה דופן שלישית יעמיד קנה כנגד הכותל כנגד אותו טפח, ויעשה לה צורת פתח, שיעמיד קנה עליו ועל הטפח וכשרה, ודין זה של צורת הפתח הוא רק מדרבנן, והטפח המרווח הוא מדאורייתא, אבל הביאור הלכה מביא בשם תוספות, שגם הטפח המרווח הוא מדרבנן. .
אין צריך שהקנה שעל גביהם יגע ממש בשתי הקנים שבצדדים, ואם הטפח והדופן מגיעים לסכך, אין צריך קנה על גביהם, ומה שנהגו בצורת הפתח עגולה, זה נוי בעלמא, אבל באמת לא צריך שזה יהיה דווקא עגול.
המגן אברהם מחדש, שמחיצה שהיא רק של שתי ולא של ערב, דהיינו שמעמיד קנים קנים על האדמה שהמרחק ביניהם הוא פחות מג' טפחים אחד מהשני, אם הוא עושה כך בארבע דפנות, הדין הוא שזה מועיל, אבל אם הוא עושה את זה רק בשלש דפנות, זה לא מועיל, וצריך שיהיו שתי מחיצות שלימות, ושלישית טפח, כלומר, כל מה שנאמר שדפנות שהם רק של שתי ולא של ערב שזה מועיל, זה רק כאשר זה בארבע רוחות.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א