סיפור פלאי שסיפר הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל, חתן מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, וזה דבר המעשה:
מרן הגאון רבי חיים מוואלאז'ין זצ"ל, התמסר כל ימיו להקמת והחזקת הישיבה אשר הקים במסירות נפש בוואלאז'ין, בה למדו והתעלו גדולי תורה רבים. רבי חיים כיתת את רגליו אל פתחי נדיבים, ביקש את עזרתם, התרימם בדברים היוצאים מן הלב.
באחד הימים הגיע לביתו של יהודי זקן ועתיר ממון וביקש ממנו תרומה בסכום גבוה למען הישיבה. הלה נעתר והקדיש חלק גדול מהונו לטובת הישיבה, כשרבי חיים מבטיח לו כי בתמורה הוא ילמד משניות לעילוי נשמתו לאחר פטירתו מהעולם הזה.
העיסקה סוכמה במילים ברורות, נסגרה בין שושביניה. הגביר מאושר היה על הזכות שנפלה בחלקו – שלאחר עלייתו למרומים ילמד רבי חיים משניות לעילוי נשמתו, ורבי חיים היה מרוצה מתרומת הענק שניתנה לטובת הישיבה.
חלף זמן, והיהודי העשיר הלך בדרך כל הארץ והובא למנוחות. רבי חיים לא שכח את הבטחתו, ומאותו יום ואילך – החל ללמוד משניות לעילוי נשמתו של הנדבן היקר, שהותיר חלק ניכר מרכושו לטובת הישיבה. באחד הימים, רבי חיים יושב ולומד משניות כדרכו, ולפתע הוא נתקל במשנה קשה להבנה, שככל שהוא מרבה לעיין בה ובמפרשיה – הוא חש כי היא מסובכת ומורכבת יותר ויותר והוא פשוט לא מצליח לפצח אותה. שעה ארוכה עמל רבי חיים בנסיון לרדת לשורשי המשנה ולהבינה, אך לא עלה בידו. מתוך יגיעתו המרובה ואימוץ מוחו נפלה עליו תרדמה, שמורות עיניו נעצמו.
ולפתע פתאום, בעיצומה של השינה הקלה שחטפה אותו, הגיח לעברו בחלום אותו יהודי גביר שלעילוי נשמתו עסק בלימוד המשנה ופניו קורנות ומאירות… היהודי הלז, שכל ימיו עסק במסחר ובקושי ידע ללמוד, הרצה בפניו את המשנה, הסבירה יפה יפה, האיר אותה באור חדש ובוהק, תירץ את כל השאלות, יישב את כל הסתירות, סיכם את הדברים בצורה נאותה, ולאחר ש'ווידא' שרבי חיים הבין את המשנה היטב – דמותו נמוגה מנגד עיניו של רבי חיים, שהתעורר מבוהל וכל גופו מכוסה זיעה קרה…
לאחר כמה שניות של התאוששות, כשעודו משתומם לנוכח המחזה המבהיל אותו ראה, בעודו המום מהעובדה שאותו יהודי סוחר ביאר לו את המשנה הדק היטב – הפטיר רבי חיים ואמר: "ואנוכי לא ידעתי, ששם למעלה זה הולך כל כך מהר… שכל כך מהר מבינים את התורה היטב, שכל כך מהר ניתנת הזכות לרכוש קנייני תורה…'.
כלומר: עצם העובדה שיהודי שמחזיק לומדי תורה זוכה בקנייני התורה והופך לגאון תורני בעולם האמת – זה כלל לא היה חידוש בעיני רבי חיים, פשוט שזה כך. החידוש היה שזה קרה כל כך מהר – שיהודי שבעולם הזה בקושי ידע צורת אות, הופך בעולם הבא לגאון תורני – זו חדשה מסעירה, זו עובדה אותה גילה רבי חיים עכשיו..
(אור שרה)