מדוע אסור לסכך בקרשים שהם רוחב ארבעה טפחים ?

האם מותר לסכך בקרש ששיעורו ארבעה טפחים באופן שיהפוך אותו על הצד ויצמצם את שיעורו? │ ומה הדין באופן שאדם פרס סדין על הסוכה או מתחתיה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ט סעיפים י"ח – י"ט]

סיכוך בקרשים שרוחבם ד' טפחים

סעיפים אלו, הם המשך לסעיפים הקודמים העוסקים בפסולים דרבנן שבסכך, ואומר השולחן ערוך, שחז"ל אסרו לסכך בנסרים שהרוחב שלהם הוא ד' טפחים, משום שהם דומים לתקרת הבית, וחוששים שמא אדם יישב תחת תקרת הבית שגר בו כל השנה, וזה ודאי פסול מדאורייתא, כיוון שאמרה תורה 'סוכה', ולא בית של כל ימות השנה, ולכן, אפילו אם הפך את הנסר על צידו באופן שאין בו ד' טפחים, פסול, וכן אם הם פחותים מג' טפחים, הם פסולים, כיוון שהנסר פסול מצד עצמו הוא פסול, ונסרים כאלו שאין ברוחבן ד' טפחים, אפילו שהם משופים, הם דומים לכלים, ואולי היה צריך לגזור אטו דבר שהוא מקבל טומאה, בכל זאת הדין הוא, שכיוון שהוא לא ייחד אותם לתשמיש, הם לא מקבלים טומאה, ובכל זאת נהגו שלא לסכך בהם כלל, שמא יבוא לסכך באופן שלא יכנס גשם לסוכה בכלל.

פריסת סדין על הסוכה או מתחתיה

אדם שפרס סדין על הסוכה מפני החמה, או תחת הסוכה מפני העלים הנושרים לתוכה על שולחנה, הסוכה פסולה, משום שמסכך בדבר המקבל טומאה, אבל אם פרס אותו רק כדי לנאותה, כשרה, ודווקא כשזה בתוך ד' טפחים לסכך.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א