התחייבתי לערוך סעודת מלווה מלכה גדולה סמוך לצאת השבת בירושלים עיר הקודש תובב"א. בשבת התארחתי בבית שמש, ובצאת השבת יצאתי ברכבי ירושליימה על מנת להתארגן לערוך את הסעודה כראוי.
בדרך ראיתי קבוצת בחורים המנסה לעצור טרמפים, אלא שמפאת הלחץ חשבתי שלא להתעכב בעצירה לטרמפיסטים וחלפתי על פניהם. אלא שמצפוני העיק עלי, האם משום שאני ממהר לדבר מצוה זה מונע ממני לעשות מצוה נוספת על הדרך?
עצרתי וחזרתי אליהם לאוספם לרכבי. הם שמחו מאוד, נכנסו לרכב, והתחלנו לשוחח בדברי תורה.
לפתע הרחנו ריח של צמיג שרוף. עצרתי בצד, והתברר שהצמיג התפוצץ. שלושת החבר'המנים הפשילו שרוולים ולא נתנו לי לגעת בשום דבר. תוך שש דקות על השעון הצמיג הוחלף בצמיג חלופי והמשכנו בדרכנו…
אני שואל אתכם – מי הרוויח זמן מהמצווה? אילו המשכתי ולא אספתי אותם היה לוקח לי לפחות חצי שעה, שהרי איני מיומן בהחלפת צמיגים. ומה גם, שחבר ששמע את הסיפור אמר לי שהיה לי נס כפול, שהרי צמיג שמתפוצץ בנסיעה של 120 קמ"ש יכול לגרום לאיבוד שליטה על הרכב, ועתה שהיה משקל של שלושה גברים על הרכב, יתכן שהם ייצבו את הרכב מאיבוד שליטה.
אז מי גמל חסד עם מי?
(טיב הקהילה)