סיפר רבי אהרן בקשט זצ״ל מתלמידי הגה״צ רבי יצחק בלאזר זצ״ל, על רבו:
"יום אחד הזמין אותי רבי יצחק לסעוד על שולחנו את ארוחת הצהרים. היה זה בעת אשר שכבה הרבנית חולה על מיטתה, כשבמקומה משמשת מבשלת עניה מבנות קובנא.
בשעה שהיתה המבשלת אמורה להגיש את האוכל לשולחן, נשמע לפתע קולה של הרבנית מחדר משכבה: "האם כבר הגשת את הדגים? האם כבר נתת את המרק? את בשר העוף?"… אחר כל שאלה ושאלה נענתה המבשלת בחיוב… כשבאמת לא הגישה לפניהם אלא רק לחם ומרק, בעוד את הדגים והבשר נטלה לעצמה ולמשפחתה…
נדהמתי לראות את רבי יצחק, ששמע את כל הדו-שיח בין הרבנית למבשלת, אשר לא זו בלבד שישב כמחריש ולא הגיב מאומה, כדי שלא לבייש את המבשלת הענייה, אלא עוד ראיתי את השמחה והעונג שפשטו על פניו, על ההזדמנות שנתגלגלה לפתחו להדבק במידותיו של מקום, לרחם ולהיטיב לענייה אומללה זו ולבני משפחתה, אשר ודאי ישושו על התבשילים וישביעו את נפשם הרעבה…
(ר׳ איצל׳ה, הובא בגיליון 'סיפורים וליקוטים נפלאים')