עניית 'אמן'
* השומע יחיד או ציבור שעונים 'אמן', ואינו יודע על איזו ברכה, או איזה חלק בקדיש, הם עונים - לדעת השולחן ערוך, רשאי לענות עמהם, ולדעת הרמ"א אסור לענות.
* אין להשתהות בין אמירת הברכה לעניית 'אמן' יותר מ'תוך כדי דיבור', ואם השתהה יותר מתוך כדי דיבור - לא יענה אמן, כיון שזו 'אמן יתומה'.
* בחזרת הש"ץ, יש להקפיד לכתחילה לשמוע לפחות את סוף הברכה, אך בדיעבד יענה אמן אף אם לא שמע כלל את הברכה; ולדעת הרמ"א צריך לדעת על איזו ברכה עונֶה.
* קטן שהגיע לגיל חינוך, יש לענות 'אמן' על ברכותיו. וקטן שלא הגיע לחינוך, אין לענות אמן על ברכותיו. ויש שכתבו שמותר לענות על ברכותיו לשם חינוך לעניית אמן על ברכה.
* המברך ברכה ימתין בשתיקה עד שרוב השומעים יסיימו לענות 'אמן'; ואם מוציא את השומעים ידי חובתם בברכה הבאה, כגון ב'קידוש' ו'הבדלה', עליו להמתין לכל השומעים.
* העונה אמן על ברכת חבֵרו, לא יגביה קולו יותר מהמברך, והסמיכו חכמינו ז"ל דין זה על הכתוב: "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו", כלומר, שיענו בדומה לו - בקול הַשָּׁוֶה לקולו.
הקדושה
* חובת אמירת הקדושה שבחזרת הש"ץ היא מדרבנן, אך מקיימים בהּ מצוה דאורייתא, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
* את פסוקי הקדושה חובה לומר יחד עם הציבור; וכל שהחל באמירת הפסוק טרם שהציבור סיימו את אמירתו - נחשב כאומֵר עמהם.
* בן אשכנז שמתפלל בבית כנסת ספרדי - יש אומרים שיאמר את הקדושה כנוסח המקום; ויש שהורה שאם אומר את סדר הקדושה בלחש רשאי לומר כנוסח שרגיל בו.
* חכמינו ז"ל תיקנו להרים את כל הגוף עם העקבים כלפי מעלה בשעה שאומרים "קדוש קדוש קדוש" בקדושה; וכתבו האחרונים שיש לנהוג כן גם בעת אמירת הפסוקים 'ברוך' ו'ימלוך'.
החלפת ש"ץ באמצע התפילה
* הכופר באחד מעיקרי האמונה, כגון: תורה מן השמים, שכר ועונש, ביאת המשיח ותחיית המתים - אסור להניחו לשמש כש"ץ; ואף אם כבר החל להתפלל כש"ץ אסור לענות 'אמן' על ברכותיו.
* ש"ץ שהפסיק באמצע חזרת הש"ץ ואינו יכול להמשיך - יעמוד אחֵר תחתיו. ואם הפסיק באמצע ברכה מהברכות האמצעיות שבתפילה - יתחיל השני מתחילת הברכה שהפסיק בה.
* ש"ץ שטעה בתפילת הלחש באופן שצריך להתפלל בשנית - בתפילות שחרית ומנחה יכוון לצאת ידי חובתו בחזרת הש"ץ.
* אם טעה הש"ץ בחזרת הש"ץ באופן שצריך להתפלל בשנית - יאמר קדושה בפעם השניה על אף שכבר אמר בפעם הראשונה. ולענין ברכת כהנים נחלקו הפוסקים אם יברכו בשנית.
* כהן העומד באמצע תפילת 'שמונה עשרה', הן בלחש והן בחזרת הש"ץ, ונודע שיש במקום טומאת מת מדאורייתא - חובה להודיעו על כך, ויפסיק באמצע תפילתו ויצא החוצה.
בנין על גבי עמודים הסמוך לעיר – האם נחשב כחלק מהעיר לענין 'תחומין'?
ומפעל שאוכלים בו ארוחת צהרים בקביעות – האם מצטרף ל'תחום' העיר? סיכום הלכה שבועי
האם יש איסור 'תחומין' בחול המועד?
חפצי הפקר – האם מותר להוליכם מעבר לאלפיים אמה מהמקום בו היו בכניסת השבת? - סיכום הלכה שבועי
האם ניתן לשכור את רחובות העיר מידי העירייה כדי להכשיר את 'עירוב החצרות'?
והאם ניתן לשכור את רשויות הגויים שבעיר מחברת החשמל? • סיכום הלכה שבועי
האם ניתן לעשות ‘שיתוף מבואות' במאכל המשמש לקינוח בלבד?
ומהי כמוּת המשקה המספיקה לשתייה בסעודה אחת?
יהודי המטלטל מוקצה בפרהסיה – האם דינו כמומר?
אדם המנותק מהתורה מילדותו – האם חטאיו נחשבים כאונס או כמזיד? • סיכום הלכות שבועי
האם ניתן לשכור את רשויות הגויים שבעיר מידי מושל העיר או מפקדי המשטרה?
פקידים 'של כבוד' – האם ניתן לשכור מהם את רשויות הגויים שבעיר?
מדוע תיקנו חכמים שגוי הדר בחצר יאסור את הטלטול מהבתים לחצר? באיזה מקרה תיקנו חכמים שצריך לשׂכור מקום מסוים, כדי… שלא ישׂכרוהו?
ומה הן הדעות השונות בנוגע לאחת הבעיות המצויות ביותר בעניין העירוב – גוי השוכר דירה מיהודי?
מהו 'ביטול רשות' המועיל במקום נתינת פת ל'עירוב חצרות'? מה פירוש הביטוי הכפול "כל העולם כולו"?
ובאיזה מקרה חובתו של אדם לנעול את ביתו למשך כל השבת מלבד לשעת כניסתו ויציאתו?
האם מותר לרמוז לחבר שיסתכל על אחֵר העושה מעשה שלילי? האם מותר לאדם לקרוא דברי לשון הרע שכתב ביומנו האישי וכבר שכחם?
והאם מותר לאדם לכתוב לעצמו על אודות רעה שגרם לו אדם אחֵר? • סיכום הלכות שבועי
מִתחם 'צימרים' שבעליו מתגוררים בו – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'? באיזה אופן נחשב אורח כדייר קבע לענין 'עירוב חצרות'?
והאם בבתי חולים יש צורך ב'עירוב חצרות'?