ברכת 'נודה לך'
- נושא הברכה השניה שבברכת המזון הוא ההודאה על נתינת הארץ לישראל; ומזכירים בה את את ברית המילה והתורה, משום שעל ידן ובזכותן ניתנה הארץ לישראל.
- מי שלא הזכיר בברכה השניה שבברכת המזון את ארץ ישראל, ברית המילה, או התורה – יש אומרים, שיחזור לתחילת ברכת המזון, ויש אומרים, שיחזור רק לתחילת הברכה. ואשה לא תחזור.
ברכת 'בונה ירושלים'
- שלוש הברכות הראשונות שבברכת המזון הן מדאורייתא, והרביעית – מדרבנן. וכדי להבדיל ביניהן, נהגו שהמברך עצמו עונה 'אמן' על ברכתו לאחר הברכה השלישית.
- לברכה השלישית שבברכת המזון יש שני נוסחים לפתיחתה, ושני נוסחים מקבילים לחתימתה, האחד של בקשת רחמים, והשני של בקשת נחמה.
- בשבת אומרים בברכת המזון 'רצה והחליצנו', וביום טוב, חול המועד וראש חודש – 'יעלה ויבוא'. ומפני שיש באמירות אלו בקשת רחמים, קבעו לאומרן בברכה השלישית, שעניינהּ בקשת רחמים.
- יש אומרים, שבאמירת 'יעלה ויבוא' בברכת המזון יש לדלג על המילה 'מלך', ולומר: "כי א־ל חנון ורחום אתה"; ולא נהגו כן.
מֵהלכות שִׁכחת 'רצה' ו'יעלה ויבוא'
- מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שסיים את ברכת המזון – בסעודות הלילה ושחרית של שבת ושל יום טוב, צריך לברך שנית.
- מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שסיים את ברכת 'בונה ירושלים', בטרם שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' – יברך ברכה נוספת להשלמה, כנוסח שבסידורים.
- מי ששכח לומר בברכת המזון 'רצה', או 'יעלה ויבוא', ונזכר לאחר שהתחיל 'הטוב והמטיב' – בימים ששִׁכחה זו מחייבת לברך שנית (ראה לעיל) – צריך לחזור לראש ברכת המזון.
- בראש חודש ובחול המועד, אף על פי שאסור להתענות בהם, אין חובה לאכול בהם פת, ולכן השוכח 'יעלה ויבוא' אינו צריך לברך שנית.
- השוכח 'יעלה ויבוא' בראש חודש או בחול המועד, ונזכר לאחר ברכת 'בונה ירושלים', לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב', יברך ברכת השלָמה.
- נשים חייבות בסעודת שבת, ולכן אשה ששכחה לומר 'רצה' בברכת המזון בשבת צריכה לברך שנית. ויש אומרים, שגם בשבת אינה צריכה לברך שנית.
- השוכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בראש חודש שחל בשבת, אינו צריך לברך שנית. ואם שכח בשבת לומר 'רצה', יברך שנית, ויאמר 'רצה' וגם 'יעלה ויבוא'.
- מי ששכח לומר 'רצה' בסעודה שלישית של שבת, אינו צריך לברך שנית; אך אם נזכר בטרם התחיל ברכת 'הטוב והמטיב', יאמר את ברכת ההשלמה, ונחלקו הפוסקים אם יחתום ברכה זו.
- מי שאכל פת בשבת לפני השקיעה, והמשיך בסעודתו עד למוצאי שבת, יאמר 'רצה' בברכת המזון. וכן כשמברך במוצאי יום טוב וראש חודש על מה שאכל לפני השקיעה, יאמר 'יעלה ויבוא'.