יום שלישי כ"ד בטבת תש"פ
האם מועילה הגעלה לכלים המצופים אמאייל?
כלי המצופה אמאייל – יש שהסתפקו שמא דין הציפוי ככלי חרס, ועל כן הורו שלא ניתן להכשירו בהגעלה, הן מחמץ והן מאיסורים אחרים, כגון 'בשר בחלב'; כי אם ב'ליבון קל'. ויש שכתב שאף בליבון אין להכשירו, מפני שהציפוי עלול להתקלקל באש, וקיים חשש שירחיק את הכלי מהאש לפני תום הליבון. ובמקרה של ספק אם הכלי אכן בלע איסור, ניתן להקל.
ויש אומרים שבנוגע לאיסורים אחרים ניתן להקל לאחר שחלפו עשרים וארבע שעות מעת 'בליעת' האיסור, כיון שאז האיסור 'נותן טעם לפגם', ועוד, שעובי הציפוי 'בטל בשישים' בעובי הכלי; ורק בנוגע לאיסור חמץ, שלדעת הרמ"א שבפסח עצמו אינו בטל אפילו באלף, ולדעת הרמ"א מחמירים בו אף ב'נותן טעם לפגם', החמירו בציפוי זה שלא להכשירו בהגעלה. ויש שצידד בנוגע לאיסורים אחרים, להחמיר ולהגעילו שלוש פעמים.
[הוספה לאחר שעה"צ תנא, קצא; ביאורים ומוספים דרשו, 125].
כיצד ניתן להכשיר תנור אפייה המצופה אמאייל?
בהמשך לאמוּר: תנור אפייה המצופה אמאייל, אשר קיימת בו מערכת נקיון עצמי שבהפעלתה מתחמם התנור בחום גבוה מאד – יש אומרים שניתן להכשירו על ידי הפעלת מערכת זו; ואם לא קיימת בו מערכת כזו, לא ניתן להכשירו אלא ב'ליבון'. ויש אומרים שניתן להכשירו על ידי הפעלתו לכמה שעות בדרגת החום הגבוהה ביותר, שהרי אף בליעת החמץ היתה באופן זה; ולדעתם, בצורה שבה הוא נבלע, כך הוא נפלט.
ויש אומרים שניתן להכשירו על ידי ניקויו בחומר חריף, הפוגם את כל שאריות החמץ שנותרו בו, והפעלתו לאחר מכן בדרגת החום הגבוהה ביותר למשך שעה; אך את דלת הזכוכית יש לצפות בנייר כסף מבפנים. ויש אומרים שאכן ניתן להכשירו בהפעלתו בדרגת החום הגבוהה למשך שעה, אך יש לצפות בנייר כסף את כל התנור, או את המאכלים הנאפים בו בפסח.
[ביאורים ומוספים דרשו תנא, 125; וראה 'מטבח כהלכה', עמ' 69-71]
האם ניתן להשתמש בפסח בכלים צבועים?
יש שנהגו שלא להשתמש בפסח בכלים מצופים, או בכלים צבועים; אם משום שפעולות הציפוי והצביעה נעשו לעיתים באמצעות 'סובין' חמץ, כך שבציפוי היה מעורב חמץ, שאינו יוצא לא על ידי הגעלה ולא על ידי ליבון; ואם מחשש שהציפוי והצביעה נעשו על גבי כלֵי חמץ שלא הוכשרו כהלכה.
ואף לפי מנהג זה, אם הכלי יוּצַר בהשגחה כדי לוודא שלא מעורב בו חמץ, ניתן להשתמש בו. ובאופן שידוע שהציפוי והצביעה לא נעשו באמצעות סובין, נחלקו הפוסקים אם ראוי להחמיר שלא להשתמש בכלי לאחר הגעלה. וכתבו הפוסקים, שבמקום שלא נהגו כמנהגים אלו, אין להחמיר. ואף במקום שנהגו להחמיר, אין להחמיר בכלי שהצבע מעורב בחומר שממנו עשוי הכלי, או באכילה על גבי שולחן צבוע, וכדומה.
[שו"ע תנא, כג-כד, משנ"ב קמ, קמא, קמד ו־קמה, ושעה"צ קצא; ביאורים ומוספים דרשו, 126]