היום נעסוק בנושא: סמיכת גאולה לתפילה
יום שלישי כ"ו באדר ב' תשע"ו
כל העצות בנוגע לעניית 'אמן' על ברכת 'גאל ישראל'
חכמינו ז"ל תיקנו לסמוך גאולה לתפילה, דהיינו שלא להפסיק בתפילת שחרית בין ברכת 'גאל ישראל' לתפילת 'שמונה עשרה'. ולכתחילה אין להפסיק אף בשהייה של יותר מ'כדי דיבור', דהיינו כדי אמירת שלש מילים. ואסור אף להרהר אז בדברי תורה, או לענות לקדיש, קדושה או 'ברכו', אך מותר לשומעם בשתיקה. וגם בתפילת ערבית מצוה לסמוך גאולה לתפילה ככל האמוּר; וברכת 'השכיבנו', ברכת 'יראו עינינו' שמוסיפים בחו"ל, והפסוקים שיש נוהגים להוסיף בשבת וביום טוב - נחשבים כולם כהמשך של ברכת גאל ישראל לעניָן זה. ולענין 'אמן' על ברכת גאל ישראל בשחרית - לדעת השולחן ערוך אסור לענות, ולדעת הרמ"א מותר, ולכתחילה יש לסיים בשוֶה עם הש"ץ, או להתחיל "ד' שפתי תפתח" מעט לפני שהש"ץ מסיים את ברכת גאל ישראל; ויש שמסיימים 'גאל ישראל' בלחש, ונחלקו הפוסקים אם מנהג הגון הוא. [סימן קיא, סעיף א, ס"ק ב-ו, וביה"ל ד"ה חוזר; ביאורים ומוספים דרשו, 5, 7, 8, 11, 12]
באילו ימים מותר לענות לקדיש ולקדושה בין גאולה לתפילה?
יש אומרים שתקנת חכמים לסמוך גאולה לתפילה נלמדת מסמיכות הפסוק בספר תהלים "יהיו לרצון אמרי פי... ד' צורי וגואלי", שנזכרת בו הגאולה, לפסוק "יענך ד' ביום צרה...", שהוא עניָן התפילה; ויש שכתבו שלפיכך אין חובה לסמוך גאולה לתפילה בשבת, כיון שיום השבת אינו 'יום צרה'. ויש אומרים שעיקר הטעם לתקנת סמיכת גאולה לתפילה הוא משום שבברכת 'גאל ישראל' כביכול דופקים על דלת בית המלך, והמלך יוצא לקראתנו, ואם מפסיקים בין גאולה לתפילה מתרחקים בכך מן המלך, ושוב לא יתקרב עוד, חלילה, בשובנו לפניו לתפילה; ולדעתם אין הבדל בין שבת לחול. ולהלכה - ניתן להקל ולענות בשבת לקדיש, קדושה ו'ברכו', בין גאולה לתפילה, וכן לומר את המילה 'מודים' כשהציבור מגיע ל'מודים דרבנן', אך לצורך אחר אסור להפסיק. ויום טוב דינו כחול. [סימן קיא, סעיף א, ס"ק ח-ט, וביה"ל ד"ה וטוב; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
מי שסיים 'גאל ישראל' כשהציבור מתחילים מוסף - האם יכול להצטרף אתם למניין?
מי שטרם קרא קריאת שמע עם ברכותיה בשעה שהציבור עומדים להתחיל תפילת 'שמונה עשרה' - אם בידו להתפלל בציבור לאחר מכן, לא יתפלל עם ציבור זה. ואם אין בידו להתפלל בציבור לאחר מכן - בשחרית, יאמר קריאת שמע וברכותיה ויתפלל 'שמונה עשרה' ביחידות; ואף בשחרית של שבת. ובערבית, יתפלל 'שמונה עשרה' עם הציבור; ואף אם הציבור טרם החלו את תפילת ערבית, אך תפילתם מהירה, ואם יתחיל עמהם קריאת שמע וברכותיה לא יוכל להתפלל עמהם 'שמונה עשרה' - מותר להמתין ולהתפלל 'שמונה עשרה' עמהם ולומר קריאת שמע וברכותיה לאחר מכן, אך אין לנהוג כך בקביעות. ואם סיים ברכת 'גאל ישראל' של שחרית כשהציבור מתחילים תפילת מוסף - יש אומרים שרשאי להתפלל מוסף עמהם, כדי שיתפלל בציבור, ומקיים בכך דין סמיכת גאולה לתפילה, ויש אומרים שאין להקדים מוסף לשחרית. [סימן קיא, סעיף ג, ס"ק יא, וביה"ל ד"ה וטוב; ביאורים ומוספים דרשו, 22-23]