מעשה מדהים שמעתי בשם הרב גואל אלקריף שליט"א שהביא בשם הרב יעקב שיש שליט"א.
פלוני, סופר סת"ם, לא ראה סימן ברכה במלאכתו. כתיבתו לא היתה נאה דיה והוא לא הפיק ממנה פרנסה כראוי. לאחרונה, לאחר אסון מירון, הגיע לנחם בבית הרב מנחם אשר זקבך ז"ל, מהרוגי האסון. בבית האבלים הוא שמע על כך שהרב זקבך זצ"ל היה מקפיד מאוד לברך ברכת המזון מתוך הכתב, עד כדי כך, שאם לא היה לו ברכון, לא היה אוכל.
הדברים נכנסו לליבו כארס של עכנאי, והוא החליט לקבל על עצמו קבלה זו – שהוא לא אוכל בלי לברך ברכת המזון מתוך הכתב.
בהמשך, מתוך ניסיון להתייעל במלאכתו, החליט לעבור לכתוב בחדר משותף יחד עם כמה סופרי סת"ם. משנה מקום משנה מזל, אמר לעצמו. אולי משם תבוא הישועה.
ביומו הראשון באותו חדר, הביא עמו כריך, אבל מה הוא שכח? את הברכון, שמתוכו יוכל לברך ברכת המזון. אם אין ברכון – אין אוכל. כך הלא קיבל על עצמו לא מזמן.
הוא תר בחדר אחר ברכון, אך לא מצא. עד שאחד הסופרים שם אמר לו, שיש לו ברכון כתוב על קלף, מכתיבת ידו, והוא יכול להשאיל לו זאת, רק שיזהר מאוד לשמור עליו, כי זה מיועד למכירה.
מיודענו הודה לו מאוד, נטל את ידיו ואכל, ולאחר מכן בירך ברכת המזון מתוך הברכון המיוחד.
תוך כדי כך הבחין שהכתב של אותו סופר יפה מאוד. וחשב לעצמו, אולי אנסה לשפר את כתיבתי בעזרת הברכון הזה, ואתאמן לחקות את הכתב הזה. הוא ביקש מהסופר הנ"ל להשאיר את הברכון אצלו לזמן מה, והחל להתאמן בכתיבה – והתוצאות לא אחרו לבוא. הכתב שלו השתנה לטובה ללא הכר.
ואז נקלעה לידו מודעת פרסום, של יהודי שהחליט ליזום כתיבת ארבעים וחמשה ספרי תורה לע"נ ארבעים וחמשה קדושי מירון. הוא התקשר לברר האם יש להם כבר ארבעים וחמשה סופרים, או שעדיין הם זקוקים לסופר, ואם כך – הוא מבקש להציע את עצמו.
הוא התבקש לשלוח דוגמת כתב, ושלח את הכתב היפה והחדש שלו, שהשתדרג כזכור בזכות ברכת המזון. לאחר מספר ימים שמח להתבשר כי הכתב שלו מצא חן בעיניהם, והוא מוזמן לקבל לידיו את כתיבת אחד מתוך 45 ספרי התורה. ואיזה ספר? כן, ניחשתם נכון… את הספר שנועד לעילוי נשמתו של הרב מנחם אשר זקבך ז"ל! – מי שבזכותו הוא החליט להתחזק בברכת המזון!
פלאי ההשגחה!
(הרב פנחס זרביב, מכון 'למעשה'. לתגובות ולחומר נוסף: [email protected])