זהירות, לשון הרע!
"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע" (יד, ב)
טוב שברופאים לגיהנם
על בריאת האדם נאמר (בראשית ב, ז): "וייצר ה' אלקים את האדם… ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה".
ופירש רש"י: "לנפש חיה – אף בהמה וחיה נקראו 'נפש חיה', אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתווסף בו דעה ודיבור".
ואומר ה"חפץ חיים" זצ"ל, שאם אדם מדבר לשון הרע – עוזבת אותו הנשמה. הוא מביא על עצמו מוות!
ב"חובות הלבבות" (שער ו פרק ז) מובא, שכשאדם מדבר לשון הרע, כל העבירות של האדם שעליו דיבר, עוברות אליו ונרשמות לחובתו, וכל המצוות שלו עוברות לאדם שעליו דיבר. הוא מת מבחינה רוחנית!
וכשהחיים מוטלים על כף המאזניים, לא מתחשבים בשום אי נעימות ובשום חישובים קטנוניים. גם אם נראה הדבר מוזר בעיני החברים, שלא מבינים למה הבן-אדם בורח באמצע הנייעס הכי מעניינים, וגם אם החבר הטוב ביותר כועס שקוטעים אותו באמצע הסיפור העסיסי – פשוט בורחים. כשהחיים על כף המאזניים, אין חברים.
ביאורים רבים נאמרו על דברי הגמרא (קידושין פב ע"א) "טוב שברופאים לגיהנם". ד"ר וולך שאל פעם את רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל: "וכי מאחר שרופא טוב אני, אלך לגיהנם? מדוע?" ומסופר, שענה לו רבי חיים בדרך צחות: "בגיהנם יש הרבה אנשים עם כוויות קשות, וצריך לעזור שם. מה יש לך לעשות בגן עדן?"
ונוהגים "העולם" לומר, שטוב בגימטרייה שבע-עשרה. רופא שמתפלל רק שבע-עשרה ברכות בתפילת שמונה-עשרה, כלומר, לא מכוון כראוי בברכת "רפאנו", כי הוא חושב שהוא רופא גדול ויכול לרפא בעצמו – מקומו באמת בגיהנם.
ולענייננו: מיהו הטוב שברופאים? – זה שמדבר עלי לשון הרע. הוא לקח ממני את כל העבירות, ונתן לי את כל המצוות שלו. ואם כן, אין רופא יותר טוב בעולם מהאיש הזה, אבל הוא עצמו הולך לגיהנם. הוא מפסיד את החיים בעולם הזה ובעולם הבא.
"הטוב שברופאים" יוצא בגימטריה "לשון הרע".
שאלה מעניינת מתעוררת בעניין חזרה בתשובה על לשון הרע: מה קורה אם אדם מבקש סליחה על הלשון הרע שדיבר, והנפגע מוחל לו – האם הוא מקבל את המצוות שלו בחזרה?
בשם ה"בן איש חי" מובא, שאם הנפגע מוחל, נמחלים העוונות של שניהם, והמצוות נחשבות לזכות שניהם.
מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ביאר את הדבר, באמרו שלא ייתכן שהאדם הנפגע ירוויח אם יתעקש לא לסלוח, שהרי לא מרוויחים שום דבר ממעשה רע וממידות רעות. ולא יכול להיות שהוא יפסיד אם יסלח וימחל.
סכלותו של בעל לשון הרע
סיפור קצר, שאמור להיות משעשע, יכול לחדד עבורנו את המסר, עד כמה לשון הרע רחוק מלהיות משעשע:
שני פועלים עבדו בזיפות גג בבניין בן חמש קומות. אחד מהם החליק פתאום מעבר למעקה, אבל השלייקס שלו נתפסו בזיז שיצא מהגג, ואחרי שתי קומות הוא נעצר. נותר תלוי בין שמיים וארץ. הפועל שעמד על הגג הביט בחרדה נוראה בכתפיית השלייקס, שעוד רגע קט נקרעת מחמת הכובד. הוא התחיל לצעוק ולזעוק, אך למרבה ההפתעה, שמע את הפועל המתנודד באוויר צוחק צחוק גדול.
הוא קורא אליו: "מויש'ה, השתגעת? אתה עוד רגע נופל ונהרג, איך זה שאתה צוחק?"
ומויש'ה עונה לו: "אני רק חושב איזה פליק אתה תקבל מהשלייקס, כשזה ייקרע ויעוף עליך".
אדם שמדבר לשון הרע דומה לאותו משוגע. אם הוא מדבר לשון הרע הוא עומד למות, ואיך יכול הוא להיות מאושר מהמכה שיקבל חברו?!
עוד סיפור עממי נביא כאן, להמחיש את התחבולה הזדונית של היצר הרע:
שלושה חברים, שמידותיהם רעות ומגונות, הלכו יחד בדרך, וראו הלך תמים-למראה מוביל חמור, שעז קשורה אליו בחבל, ולצווארה של העז קשור פעמון.
אמר אחד מהם לחבריו: "תראו איך אני מצליח לגנוב ממנו את העז, בלי שהוא מרגיש".
מה עשה אותו פוחז? ניגש בשקט אל העז, הוריד את הפעמון, קשר אותו לזנב של החמור, ולקח את העז.
אמר השני: "גם כן חוכמה… אני אצליח לקחת את החמור בלי שהוא ירגיש".
שאלו אותו חבריו: "איך תיקח את החמור בלי שהוא ירגיש, והרי הפעמון יצלצל?"
"מיד תראו", אמר להם.
ניגש אותו אדם רע-לב אל בעל החמור ואמר: "תגיד, למה קשרת פעמון לזנב של החמור?"
אמר בעל החמור: "מה פתאום, אני קשרתי את הפעמון לעז, לא לחמור. הי, איפה העז?"
אמר לו האיש: "מה, לקחו לך את העז? באמת ראיתי לפני רגע אדם שהוביל כאן עז. אם תרצה, אני אשמור לך כאן על החמור, ואתה תלך לחפש את העז שנגנבה ממך".
הלך האיש המסכן לחפש את העז, ונגנב ממנו גם החמור.
אמר החבר השלישי: "אני מוצלח יותר משניכם, אני אקח ממנו גם את הבגדים שעליו".
שאלו חבריו: "עד כדי כך? איך תוכל לעשות זאת?"
"אתם תראו", אמר להם.
מה עשה?
הוא עקף את ההלך התמים והמסכן, והמתין ליד באר מים, סמוך לשער העיר. בעת שהתקרב ההלך, עשה עצמו האיש כבוכה בכי תמרורים.
שאלו ההלך: "למה אתה בוכה?"
"הארנק עם כל כספי נפל אל תוך הבאר", נאנח האיש.
"אכן", אמר ההלך, "העולם קשה. לי גנבו היום גם עז וגם חמור".
אמר לו האיש: "עז וחמור זה לא נורא, אתה יודע כמה כסף יש לי בארנק שנפל? אם תוציא לי את הארנק מהבאר, אתן לך סכום שתוכל לקנות בו גם עז וגם חמור".
"סכום כל כך גדול יש לך בארנק?" תהה ההלך.
"כן", אמר האיש, "ואם תיכנס לבאר, יהיו לך עז וחמור חדשים".
פשט ההלך התמים את בגדיו ונכנס פנימה, ובן הבלייעל גנב את הבגדים והלך לו.
באופן דומה לזה "עובד" היצר הרע על האדם – הוא משכנע אותו לדבר רק איזשהו לשון הרע קטן פה, ורכילות קטנה שם, ומשאיר את האדם חסר כל, עירום מכל המצוות.
כאשר ניתן את הדבר אל ליבנו, ניזהר זהירות גדולה מאד מכל שמץ של לשון הרע.
ויתרה מזו, אם שמעת שמישהו דיבר עליך לשון הרע, אל תכעס ואל תנקום. להיפך, שלח לו מתנה, ותגיד לו תודה רבה! הוא הרי זיכה אותך באוצרות גדולים.
דוד המלך אומר בתהלים (סט, יג): "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שיכר", ואולי ניתן לבאר בדרך צחות: כאשר ידברו עלי יושבי שער, שהם השופטים והחשובים, יעברו אלי הרבה מצוות ומעשים טובים. לעומת זאת, אם ידבר עלי "שותי שיכר" בבתי מרזח, לא תצא לי מזה הרבה טובה, כי אין מה לקחת מהם…
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א)