החומר הנלמד השבוע בתוכניות דירשו:
דף היומי: מסכת בבא קמא דף מ' – מ"ו. ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אליהו אורנשטיין שליט"א
דף היומי בהלכה: מ"ב חלק ב' סימנים קמ"א סעיף ד' – קמ"ג סעי' ד' "והא". ניתן לצפות באתר בשיעורו המרתק של הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מוסר: שמירת הלשון פרק ט"ז "ולא יחשוב" עד פרק י"ט "ועתה נבאר"
יום ראשון ד' תמוז
• ביום זה התחיל הפוגרום הנורא ביהודי יאסי ברומניה שנמשך כשלושה ימים והיה מהאכזריים ביותר בשואה, פרעות אלו נעשו הן ע"י המשטר הרומני והן ע"י אזרחים רבים, בראשות שליט רומניה, יון אנטונסקו ובסיועם של הגרמנים (ימ"ש) במהלכו אלפים נרצחו ונשדדו במיתות משונות, מי בביתו ומי ברחוב ועוד אלפים שנרצחו במכונות יריה בחצר המשטרה, הנשארים הובלו בקרונות המוות, סה"כ לפי הערכות נהרגו כ- 20,000 אנשים נשים וטף במהלך הפוגרום הנורא ביאסי, הי"ד.
• בעת מסע הצלב הראשון בשנת ד'תתנ"ו נהרגו ביום זה כשלוש מאות יהודים שברחו מהצלבנים והתחבאו בכפר קטן, עד שנתפסו ע"י הצלבנים ונהרגו באכזריות רבה, הי"ד.
• ביום זה נתפס ונכלא המהר"ם מרוטנבורג, לאחר שניסה לעלות לארץ ישראל, זאת בהוראת הקיסר הגרמני, במשך 7 שנים הוא היה בכלא, כיון שלא הסכים שיפדו אותו בממון רב, "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן"(גיטין מה)והספיק לכתוב הרבה חידושים בכלאו, עד שנפטר ולא הובא לקבורה במשך שנים, עד שפדאו עשיר יהודי בשם אלכסנדר ווימפן וזכה אותו יהודי להקבר לידו, מבין תלמידיו: בעל התשב"ץ והרא"ש.
יארצייט
• רבינו ר' יעקב (ב"ר מאיר) רבינו תם זצ"ל, מגדולי בעלי התוספות, נכד של רש"י ומח"ס ספר הישר על הש"ס ועוד.
• הרה"צ ר' חיים משה (ב"ר מאיר יוסף) מנדל זצ"ל.
יום שני ה' תמוז
• ביום זה הוגלה יהויקים המלך, לאחר שכבש את יהודה בשנית והכעיס את הקב"ה במעשיו, כבש נבוכדנצר מלך בבל את יהודה ונאסר יהויקים אך מת לפני שהגיע אליו לבבל.
• יום תענית לצאצאי בעל התוספות יו"ט (ר' יו"ט הלר) לפי שביום זה נעצר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד בבלי ובזה שהוציא ספר על הש"ס, ע"כ גזרו עליו דין מוות! אך לאחר ארבעים ימי מאסר ולאחר תחינות רבות שוחרר תמורת סכום כופר גדול, יצא לחופשי בכ"ח באב, אך נאסר עליו לשמש ברבנות למשך שנתיים עד א' באדר, את יום מאסרו קבע בעל התוספות עצמו ליום צום עבור צאצאיו, ואת יום חזרתו לרבנות (א' באדר) קבע ליום שמחה והודאה.
יארצייט
• הרה"ג ר' יעקב חיים ב"ר יחזקאל סרנא זצ"ל ר"י חברון
יום שלישי ו' תמוז
• ביום זה בגזירות ת"ח נחרבו 2 קהילות גדולות באוקראינה "טולצין" ו"הומיה" והיהודים שבה נרצחו באכזריות רבה.
• בשנת תש"א נהרג על קידוש ה' הרה"ג ר' אהרון לוין רבה של ריישא ומח"ס "ברכת אהרון" "הדרוש והעיון" ועוד.
יארצייט
• הרה"ג ר' חיים די לה רוזה זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים בירושלים ותלמידו של הרש"ש, מח"ס "תורת חכם" שהינו אחד הספרים היסודיים והחשובים בביאור קבלת הרש"ש, וגדולי המקובלים התייחסו בהערכה גדולה מאד לספר זה, מסופר שביקש בצוואתו לערוך לו "ארבע מיתות בית דין", אך מפאת כבודו סרבו לבקשתו, כאשר במהלך מסע הלוייתו התנפלו ערבים על המיטה, והתלמידים מצאו אח"כ את גופתו שרופה, מושלכת ומבותרת, כפי שביקש בצוואתו.
יום רביעי ז' תמוז
• יום זה נקרא "פורים אוסטראה" אחר שבימי מלחמת רוסיה פולין, הצבא הרוסי שם מצור על העיר אוסטראה, לתפוס את הפולנים, אך הפולנים ברחו מהעיר בחשאי, מיד התקבצו כל היהודים בבית הכנסת הגדול של המהרש"א ועמדו בצום ובתפילה וזעקה לקב"ה, באותו הזמן הרוסים הפציצו ללא הרף במשך יומיים את העיר ובעיקר את בנין בית הכנסת אשר חשדוהו למבצר, אחד היהודים אזר אומץ וחצה בלילה את הנהר והודיע למפקד הצבא הרוסי שהפולנים ברחו, בז' תמוז הרוסים נכנסו לעיר וההתקפה נעצרה והקהילה ניצלה, לזכר אותו הנס ישנם החוגגים את יום "פורים אוסטראה" בז' תמוז.
• ישנם רבים הנוהגים שלא לעשות חתונה ביום זה ז' תמוז וכן בז' אלול ובז' שבט, ע"פ מה שכתב בספר חסידים, אך הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד פסקו שלא חוששים לכך.
• במסעי הצלב בפרעות תתנ"ו נצטוו יהודי העיר קלן שבגרמניה להתנצר אך העדיפו למות על קידוש ה' ולא להמיר דתם.
יארצייט
• הרה"ק ר' שמחה בונים (ב"ר אברהם מרדכי) אלתר זצ"ל, האדמו"ר בעל ה"לב שמחה" מגור, שיזם את הלימוד היומי בירושלמי.
מסופר על חסיד אחד שמצבו היה דחוק מאד והתגורר בדירה של "עמידר" אך רשויות המדינה עמדו להוציאו מדירתו, בצר לו פנה לרבו ה"לב שמחה" ושטח בפניו את מצוקתו, ברכו הרבי ונתן לו תפוח להצלחה, חזר אותו חסיד לביתו וזמן קצר אח"כ הופיעו בפתח ביתו צוות בדיקה מטעם הרווחה כדי לעמוד מקרוב על מצבו הכלכלי, החליט אותו חסיד שיתן לכל משפחתו, מעט מהתפוח הקדוש שנתן לו הרבי ואולי יהיה לו נס מעל הטבע, עמד אותו חסיד בסלון ביתו, ופרס את התפוח לכל ילדיו כשהם מתרגשים מאד מקבלתו ומאכילתו, ראו זאת נציגי הרווחה והשתוממו ואמרו, אם על תפוח אחד הם רבים ומתלהבים, כנראה שמצבם באמת דחוק, מיד חתמו לו על אישור הדירה.
יום חמישי ח' תמוז
• מובא (בשם הכנה"ג) להזהר שלא להשבע, במיוחד ביום זה.
• רבבות נבחני "דף היומי בהלכה" בכוללים ובישיבות, נגשים היום למבחן החודשי מס' 16 בדף היומי בהלכה, במסגרת דרשו בכולל, באחד מהמוקדים הרבים הפזורים ברחבי הארץ, לרשימה מלאה של המוקדים ניתן לראות כאן באתר.
יארצייט
• הרה"ק ר' מאיר (ב"ר אליעזר) הורביץ זצ"ל, האדמו"ר מדז'יקוב מח"ס "אמרי נועם"
• הרה"ג ר' אליהו (ב"ר סולימן) מני זצ"ל מחברון מח"ס "זכרונות אליהו"
יום שישי ט' תמוז
• רבבות נבחני "דף היומי בהלכה" ודף היומי בש"ס ניגשים היום למבחן החודשי באחד מהמוקדים הרבים הפזורים ברחבי הארץ, לרשימה מלאה של המוקדים ניתן לראות כאן.
• בפריז בט' בתמוז שנת ה- ד' (17 ביוני 1244) ערב שבת פרשת חקת אירעה שריפת התלמוד הגדולה הראשונה, בה נשרפו בצרפת 24 קרונות מלאים בספרי הקודש, בעקבות משפט פריז בו נאלצו גאוני צרפת באותו הדור, ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי, להתעמת עם חכמים נוצרים, לאחר הלשנה שהעלילו הנוצרים ובראשם תלמידו לשעבר של רבי יחיאל מפריז, המשומד הרשע ניקולס דונין שר"י הוויכוח במשפט היה ע"כ שהתלמוד מצווה על שנאת הגויים והנוצרים, ועל אף שניצחו בוויכוח, הוחלט בהמשך על שריפת התלמוד, ספרי התלמוד הובאו אל כיכר העירייה של פריז בעשרים וארבע עגלות ונשרפו שם לעיני כל, ולא קבעו את התענית על כך לפי היום בחודש שאירע שריפת התלמוד,(ט' תמוז) אלא לפי היום בשבוע,(ו' ער"ש חקת) וזה על פי שאילת חלום שנענו בו: 'ודא גזירת אוריתא', פירוש, ביום שישי 'זאת חוקת התורה'.
• ביום זה הובקעו חומות ירושלים בימי בית ראשון, כפי שכתוב בירמיהו (ובגמ' תענית כ"ח) ונקבע לתענית "צום-הרביעי", עד לחורבן הבית השני שבו נבקעו החומות בי"ז בתמוז ומאחר שחורבן בית שני נחשב לחמור יותר מחורבן הבית הראשון, נקבע התאריך המאוחר יותר י"ז בתמוז, כיום תענית לשני האירועים יחד.
• ניתן לצפות במיטב הפנינים לפרשת השבוע באתר וכן בזמני כניסת ויציאת השבת.
יארצייט
• הרה"ג ר' זלמן (ב"ר בן ציון) סורוצקין זצ"ל, אב"ד לוצק מח"ס "אזנים לתורה" ועוד.
• הרה"ק ר' יקותיאל יהודה (ב"ר צבי) הלברשטאם האדמו"ר מצאנז – קלויזנבורג בעל ה"שפע חיים" ועוד.
שב"ק פרשת בלק – י' תמוז
• לאחר רעידת האדמה הקשה בצפת, ניצלו יהודי העיר מפרעות קשים של הדרוזים תושבי הגליל, שהוציאו את כעסם שהיה על המשטר המצרי, דווקא על יהודי צפת, אך הללו ניצלו וקבעו ליום סעודה והודיה.
• לאלו הנוהגים שלא לברך "שהחיינו" בשבת הבאה (י"ז תמוז) יכולים לעשות זאת בשבת זו (כגון על חליפת בר-מצוה שחל בשבת הבאה)
יארצייט
• הרה"ג ר' יעקב ישראל (ב"ר שלמה) אלגזי זצ"ל, מח"ס "ארעא דרבנן"