עיר: | אלעד | בית שמש | בני ברק | חיפה | ירושלים | מודיעין עילית |
---|---|---|---|---|---|---|
כניסה: | 16:08 | 16:00 | 16:15 | 16:06 | 16:01 | 16:09 |
יציאה: | 17:15 | 17:16 | 17:16 | 17:14 | 17:15 | 17:15 |
רבנו תם: | 17:52 | 17:53 | 17:53 | 17:51 | 17:53 | 17:52 |
פרשת השבוע – איך זה שלכל שבת יש פרשה?
מה מקסימום הפרשות שיכולות להתחלף בתוך שנה אחת, ומה המשמעות של פרשת השבוע?
פרשת השבוע היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. לכל שבוע יש פרשה משלו, ותמיד החשבון מסתדר כך שהשבת האחרונה שלפני חג הסוכות היא שבת פרשת האזינו, כך שבשמחת תורה נוכל לקרוא את 'וזאת הברכה' ולסיים את חמשת חומשי התורה.
אבל איך באמת מתבצעת החלוקה הזאת של פרשת השבוע?
בסך הכל מחולקת התורה ל-54 פרשות. 'וזאת הברכה' נקראת כמובן בשמחת תורה ואינה בחשבון השבתות, ולכן נשארנו לנו עוד 53 פרשות שנקראות בשבתות השנה.
המספר הגבוה ביותר של שבתות בשנה אחת הוא 55, אם זו שנה מעוברת.
היות ששבועות וסוכות מורכבים כל אחד משבעה ימים, לכן תמיד יורדות לפחות שתי שבתות מהחשבון של 55 השבתות, כי בשבתות אלו קוראים מענייני החג ולא קוראים פרשת השבוע.
כך נשארו 53 שבתות לכל היותר, בהן יש לקרוא פרשת השבוע, ולכן חולקה התורה ל-54 פרשות, שאחת מהן נקראת כאמור בשמחת תורה ו-53 האחרות בשבתות השנה.
ברוב המקרים יש פחות מ-53 שבתות, ולכן בחלק מהשבתות בשנה קוראים פרשת השבוע כפולה, כלומר פרשת 'אחרי מות' מוצמת לפרשת 'קדושים תהיו'. פרשת 'תזריע' מצורפת לפרשת 'מצורע'. פרשת 'בהר' מוצמדת לפרשת 'בחוקותי' וכדו'. כך יוצא שכל פרשת השבוע נקראת בכל שנה, ובחג שמחת תורה אנחנו מסיימים את התורה כולה, בקריאת פרשת השבוע 'וזאת הברכה'.
פרשת השבוע – האם יש לה משמעות מיוחדת?
צדיקי הדורות לימדו אותנו שיש חשיבות רבה לקריאת פרשת השבוע, ולזמן בו נקראת פרשת השבוע.
כלומר, אם השבוע נקרא פרשת השבוע שעוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים למשל, הקריאה הזאת מעוררת את האורות שהתנוצצו בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים, ובשל כך לכל אחד יש יכולת לצאת משעבוד לגאולה.
יתירה מזאת, החלוקה לפרשות מאפשרת לנו להתמקד בכל שבוע בפרשה אחת, חלק קטן יחסית מהתורה, ולעסוק בו בצורה רצינית.
מי שזוכה ללמוד את פרשת השבוע בכל שבוע, יכול אחרי שנה לחגוג את שמחת תורה ביתר שאת, כי הוא באמת זכה ללמוד את התורה מתחילתה ועד סופה.
כמו כן ההלכה אומרת שכל אדם צריך לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע 'שניים מקרא ואחד תרגום', כלומר לחזור על כל פסוק פעמיים, ובנוסף לקרוא פעם אחת את ה'תרגום אונקלוס' שנכתב בשפה הארמית.
חלק מהפוסקים סבורים שהחובה לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום היתה נהוגה בזמן שהשפה המדוברת היתה ארמית והתרגום בעצם היה המפרש המרכזי על התורה, אבל כיום שהשפה המדוברת אינה ארמית, הם סבורים שטוב יותר ללמוד את פרשת השבוע כל פסוק פעמים עם פירוש רש"י, ובכך לצאת ידי חובה.