שוב עצר הרוכל משטף דיבורו, אולם הפעם – נראתה דמעה שקופה ונרגשת בזווית עינו. 'ובכן, אחד הילדים שנשלחו על חשבוני ללמוד ב'סלבודקא', גדל והתעלה עוד ועוד, הפך לתלמיד חכם מופלג, והוא הגאון רבי אהרן קוטלר – מקים ישיבת לייקווד המעטירה, שבנה את היהדות באמריקה, והאציל מתורתו על אלפי תלמידים!
והנה באחד מלילות שבת תוך כדי שהוא מזמר את ה"אשת חיל מי ימצא" בהגיעו אל הפסוק "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ" ראוהו נעצר, מהרהר, כאילו נעצב, ובעיניו מנצנצת דמעה... הכל הבחינו בכך, אך לא ידעו פשרם של דברים, מי יעיז וישאלנו את הצדיק הזה...
כל פעם שיש שמחת שבע ברכות או סעודת סיום. אחרי ברכת המזון הגברים נותנים ידיים זה לזה ורוקדים ריקוד עייף מסביב לשולחן, הולכים במעגל ושרים בחצי פה. יש לנשים מן טבע משונה כזה, שהן צופות בהנאה מרובה מעבר למחיצה מישהו שאל אותי פעם, מה הן רואות כאן?
עיר: | אלעד | אשדוד | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | חיפה | ירושלים | מודיעין עילית | צפת |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כניסה: | 19:10 | 19:09 | 19:01 | 19:01 | 19:17 | 19:10 | 19:02 | 19:11 | 19:13 |
יציאה: | 20:20 | 20:21 | 20:19 | 20:19 | 20:21 | 20:23 | 20:19 | 20:20 | 20:21 |
רבנו תם: | 21:04 | 21:04 | 21:03 | 21:02 | 21:05 | 21:07 | 21:02 | 21:03 | 21:06 |
ראיתי שרבי נחום סוגר הדלתות ומסתכל אנה ואנה לראות שאין שם איש, אז הלך לתיבת ה'שמות' והוציא משם איזה ספר וישב על יד הבימה ולמד בדבקות עצומה עד שלפתע ראיתי אש מתלקחת שמקיפה אותו...
כל אדם שואף לשאת אשה חכמה ופקחית, אבל לא תמיד זה לטובתו... נתאר לעצמנו, מה קורה כשעם הארץ זוכה לאשה חכמה ופקחית? כשהיא תעמוד מקרוב על 'חכמתו' הגדולה, היא תתייחס אליו בהתאם... עד מהרה הוא עלול להצטער על הרגע שרצה אשה חכמה לצידו. עדיף לו אשה שאינה מכירה בחסרונו ובטוחה שהוא איש תבונות...
כן, אנחנו לא רוצים כסף, לא רוצים מעמד, עושים הכל בשקט בשקט, רק בשביל לזכות ולהציל נפשות. לנו ברור כשבחור נהנה מהלימוד ואוהב ללמוד, כל החיים שלו משתנים
מעשה בת"ח אחד ששוחח עם רבינו ובדבריו אמר דבר מסויים, שאלו רבינו היכן זה כתוב, ענה הלה שזה ירושלמי מפורש. לאחר זמן שאלו רבינו היכן הירושלמי מכיוון שחיפשו ולא מצאו, נענה הלה שאמר את דבריו בצחוק ורק התכוון שכך נוהגים הירושלמים. רבינו כאב מאד, איך ניתן להתלוצץ כך ולומר שזה ירושלמי, ומאותו יום הרגיש הלה שחינו סר בעיני רבינו
את המעשה הזה שמעתי מפיו של בעל המעשה עצמו, הלא הוא הגאון רבי משה אורי בלוי, מגדולי הפוסקים בהלכות סת"ם. הגרמ"א בלוי היה כותב בעבר תפילין בעצמו, ומאחר והוא ידוע כבקי בשולחן ערוך וכמומחה מיוחד במינו להלכות סת"ם, היה כמובן ביקוש גדול לתפילין שהוא כתב
''הייתה חתונה אחת ששהיתי בה זמן רב. הייתי חלש ומותש ולא יכולתי לרקוד הרבה, ובכל זאת שהיתי שם כשעה. הגעתי בעיקר, לא בגלל מעלת החתן ובגלל שהוא בקשר קרוב עמי, אלא מפני שהיה לומד בשעות מאוחרות עם חברותא ליד מיטת הרבנית בבית החולים כדי שלא תישאר בלילות לבדה''. וסיים: ''הכרת הטוב, כפי שהורוני רבותי, היא מעל הכל'' !
היה פעם שהעניש אותי בטעות, לאחר שחשד שעשיתי מעשה מסוים ללא רשות, והתברר לו אח"כ שהיה זה ברשות האמא, הוא הרגיש צורך לפצות אותי על כך, לכן קרא לי ואמר: "בוא, אני אצייר לך את המנורה", ואכן ישב עמי כחצי שעה, וצייר במתינות את המנורה עם גביעיה כפתוריה ופרחיה באומנות של ממש... בהחלט היה בזה פיצוי הולם...
היה לרבינו הסכם 'יששכר וזבולון' עם ר' טוביה שפיגל ז"ל מבני ברק, איש יקר ונדיב לב, שהתפרנס מחנות לממכר מוצרי סדקית אותה ניהל בתל-אביב. הופעתו של רבינו נשאה חן בעיניו, ומשהתעניין אודותיו ושמע כי הינו מורה הוראה בירושלים ופרנסתו מצומצמת, ביקש לערוך עמו הסכם לפיו יפריש עבורו מידי חודש בחדשו כדי 'חומש' מרווחי החנות שבבעלותו
"אבא לא עצר עוז לבקש מהגאון לעצור קמעה לאכול ולשתות. זו הייתה סכנת נפשות"
סיפורים מרתקים בראי הפרשה - פרשת במדבר
צפו: מבט מרתק על פרשת במדבר עם הרב מנחם שוורץ שליט"א
צפו: הרב בן ציון סנה שליט"א על פרשת במדבר והכנה לחג מתן תורה
גיליון לקראת שבת להורדה - פרשת במדבר
פרשת השבוע – איך זה שלכל שבת יש פרשה?
מה מקסימום הפרשות שיכולות להתחלף בתוך שנה אחת, ומה המשמעות של פרשת השבוע?
פרשת השבוע היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. לכל שבוע יש פרשה משלו, ותמיד החשבון מסתדר כך שהשבת האחרונה שלפני חג הסוכות היא שבת פרשת האזינו, כך שבשמחת תורה נוכל לקרוא את 'וזאת הברכה' ולסיים את חמשת חומשי התורה.
אבל איך באמת מתבצעת החלוקה הזאת של פרשת השבוע?
בסך הכל מחולקת התורה ל-54 פרשות. 'וזאת הברכה' נקראת כמובן בשמחת תורה ואינה בחשבון השבתות, ולכן נשארנו לנו עוד 53 פרשות שנקראות בשבתות השנה.
המספר הגבוה ביותר של שבתות בשנה אחת הוא 55, אם זו שנה מעוברת.
היות ששבועות וסוכות מורכבים כל אחד משבעה ימים, לכן תמיד יורדות לפחות שתי שבתות מהחשבון של 55 השבתות, כי בשבתות אלו קוראים מענייני החג ולא קוראים פרשת השבוע.
כך נשארו 53 שבתות לכל היותר, בהן יש לקרוא פרשת השבוע, ולכן חולקה התורה ל-54 פרשות, שאחת מהן נקראת כאמור בשמחת תורה ו-53 האחרות בשבתות השנה.
ברוב המקרים יש פחות מ-53 שבתות, ולכן בחלק מהשבתות בשנה קוראים פרשת השבוע כפולה, כלומר פרשת 'אחרי מות' מוצמת לפרשת 'קדושים תהיו'. פרשת 'תזריע' מצורפת לפרשת 'מצורע'. פרשת 'בהר' מוצמדת לפרשת 'בחוקותי' וכדו'. כך יוצא שכל פרשת השבוע נקראת בכל שנה, ובחג שמחת תורה אנחנו מסיימים את התורה כולה, בקריאת פרשת השבוע 'וזאת הברכה'.
פרשת השבוע – האם יש לה משמעות מיוחדת?
צדיקי הדורות לימדו אותנו שיש חשיבות רבה לקריאת פרשת השבוע, ולזמן בו נקראת פרשת השבוע.
כלומר, אם השבוע נקרא פרשת השבוע שעוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים למשל, הקריאה הזאת מעוררת את האורות שהתנוצצו בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים, ובשל כך לכל אחד יש יכולת לצאת משעבוד לגאולה.
יתירה מזאת, החלוקה לפרשות מאפשרת לנו להתמקד בכל שבוע בפרשה אחת, חלק קטן יחסית מהתורה, ולעסוק בו בצורה רצינית.
מי שזוכה ללמוד את פרשת השבוע בכל שבוע, יכול אחרי שנה לחגוג את שמחת תורה ביתר שאת, כי הוא באמת זכה ללמוד את התורה מתחילתה ועד סופה.
כמו כן ההלכה אומרת שכל אדם צריך לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע 'שניים מקרא ואחד תרגום', כלומר לחזור על כל פסוק פעמיים, ובנוסף לקרוא פעם אחת את ה'תרגום אונקלוס' שנכתב בשפה הארמית.
חלק מהפוסקים סבורים שהחובה לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום היתה נהוגה בזמן שהשפה המדוברת היתה ארמית והתרגום בעצם היה המפרש המרכזי על התורה, אבל כיום שהשפה המדוברת אינה ארמית, הם סבורים שטוב יותר ללמוד את פרשת השבוע כל פסוק פעמים עם פירוש רש"י, ובכך לצאת ידי חובה.