כל ספינותיך ירדו הימה, לא נשארה מהן אחת. שמע העשיר את הבשורה הקשה, לא יכול היה לעמוד בכך, התמוטט ואיבד את הכרתו...
רבי יעקב גלינסקי זצ"ל: "בסיביר בקשתי פרוסת לחם, או לכל הפחות קבר ישראל... עכשיו - אין לי זמן לנשום מרוב שמחות במשפחתי..."
הוא נעמד בסוף התור. זמן קצר לאחר מכן הגיע המפקד, ראה את התור הארוך וצעק: "אי אפשר לעבוד ככה". נתן לכולם אישורים ושחרר אותם לשלום...
עיר: | אלעד | אשדוד | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | חיפה | ירושלים | מודיעין עילית | צפת |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כניסה: | 16:07 | 16:07 | 15:59 | 16:00 | 16:14 | 16:03 | 16:00 | 16:08 | 16:06 |
יציאה: | 17:15 | 17:16 | 17:15 | 17:15 | 17:15 | 17:13 | 17:14 | 17:15 | 17:11 |
רבנו תם: | 17:52 | 17:54 | 17:52 | 17:52 | 17:53 | 17:51 | 17:51 | 17:52 | 17:49 |
אמר היצר הרע: "יש שם אברך אחד, שלומד כל כך הרבה. תן לי אותו לכמה ימים, אני אפתה אותו ואעשה ממנו קציצות..."
זיכרון דברי אבא עמד עדין חי מול עיניי. משכתי במעילה של אמא, כשאני בוכה וצורח: "אבא אמר לא לבחור!"
מדוע יעקב אמר למלאכים לספר לעשו שהתגורר אצל לבן?
זכורני מלפני עשרות שנים, שנקלעתי פעם לכינוס של חסידי סלונים, בזמן הנהגתו של האדמו"ר בעל ה'ברכת אברהם' מסלונים זצ"ל. דקות אחדות לאחר תחילת הכינוס בקשוני הגבאים לעזוב את המקום כי היה זה כינוס פנימי של החסידות, אך דבר אחד שהספקתי לשמוע מהרבי זצ"ל נחרט עמוק בליבי.
בליל שבת, כשהרב אברהם קאפ מחזיק בידיו את הגביע ועומד לקדש על היין, חולפת בלבם של בני משפחתו מחשבה של תקווה לא שגרתית – שרק לא יצלצל הטלפון...
כעבור זמן התברר לו שהציבור כבר התפלל מנחה, והדרשן עומד ודורש בפניהם אל תוך השקיעה. יצא רבי בערל מבית המדרש כדי להתפלל מנחה באחד השטיבלאך האחרים. לאחר מעשה הרהר בלבו, אולי עשה שלא כהוגן כשיצא באמצע הדרשה, שמא נפגע הרב הדורש בשל התנהגותו. ומתוך שהיה לבו נוקפו, קם ונסע אל מרנא ה"חזון איש" זצ"ל לדרוש את ה'
"להתחיל למסור שיעור ב'דרשו' זוהי זכות לא רגילה, זה להיות חלק מהמעצמה הגדולה בעולם לזיכוי הרבים. ההשגחה העליונה זימנה לידי הזדמנות כזאת מיוחדת לעסוק בזיכוי הרבים, כיצד אוכל להימנע מכך? קשה היה לסרב לכזו הצעה."
"מה ראית שם למעלה?" – זאת השאלה, ולא, הם לא שואלים אותי את זה בגלל שהם חושבים שיש לי רוח הקודש עדיין לא... הם שואלים אותי את השאלה הזאת בגלל שבמשך זמן מה הייתי מחוץ לארץ החיים, בלי דופק ובלי נשימה
"סיפרתי לו שיש לי עניין כזה שאני מחלק 'קריאת שמע שעל המיטה', ירושה ממורי ורבי האדמו"ר מטאלנא, ושאני מדפיס בכל פעם כמות של אלף יחידות לפעמים אפילו 3,000 וזה עולה כך וכך... "העיניים שלו התרחבו... 'קריאת שמע שעל המיטה' אזוי??? אני רוצה לתרום לך את ההדפסה הבאה"..
כל שקל שנכנס לחשבון הבנק הוא התגלות של רצון הבורא, כל צלחת שנשברת בבית זו הוכחה נחרצת שתפקידה עלי אדמות הסתיים, כל פעם שחוזרים מקנייה בצרכנייה עמוסי שקיות צריך לחפש את הבול האלוקי ששלח לנו דווקא את המוצרים האלו וזיכה אותנו בם..
כשפתח את הספר, חשכו עיניו! התברר שבטעות הוא שלח במייל לדפוס את הקובץ הלא נכון, ובמקום שידפיסו את הספר שעליו עמל והתייגע כל כך הרבה, הדפיסו לו קובץ גולמי של חידושים, בעודו מדפדף, הוא מצא בספר גם את מספר הטלפון של הגננת של הבת הקטנה שלו, שאותו כתב על הקובץ כי לא היה לו בדיוק דף ועט בהישג יד.
בטיסתי לחו"ל פגשתי יהודי, שמתגורר בירושלים בדירת מרתף. תאמרו, אדם מסכן, בודד ואומלל. ובכן, מסתבר שהוא שעלה לארץ מארה"ב, שם היה לו בית גדול. יש לו עשרה ילדים. תשעה מהם מתגוררים בארה"ב ויש לו שם ארבעים נכדים, התפלאתי ושאלתי, אם כן, מדוע אתה מתגורר במרתף עלוב בירושלים
הוא קם מהמיטה אפוף חבלי שינה, פסע בזריזות, בשקט ובביטחון מוחלט לעבר הגנב להפתיע אותו. צעד. התקדם ופנה אל הדמות העוסקת עדיין עם סגירת התריס. הניח את שתי ידיו על כתפיו של הדמות, לא צעק אלא אמר לו בהחלטיות: "זה הרי לא הבית שלך...!"
פעמים רבות נכנסתי עם יהודים אל מרן גאון ישראל ה'קהילות יעקב' זצ"ל, ואחרי שבירך אותם בחום לבו, היה נוהג לומר: "אל תמתינו שמישהו אחר יתפלל בעדכם תתפללו בעצמכם על עצמכם, ודעו שהתפילה תמיד עוזרת. כל תפילה. אין דבר כזה שתפילה חוזרת ריקם! לא קיים דבר כזה במציאות!"
פרשת השבוע – איך זה שלכל שבת יש פרשה?
מה מקסימום הפרשות שיכולות להתחלף בתוך שנה אחת, ומה המשמעות של פרשת השבוע?
פרשת השבוע היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. לכל שבוע יש פרשה משלו, ותמיד החשבון מסתדר כך שהשבת האחרונה שלפני חג הסוכות היא שבת פרשת האזינו, כך שבשמחת תורה נוכל לקרוא את 'וזאת הברכה' ולסיים את חמשת חומשי התורה.
אבל איך באמת מתבצעת החלוקה הזאת של פרשת השבוע?
בסך הכל מחולקת התורה ל-54 פרשות. 'וזאת הברכה' נקראת כמובן בשמחת תורה ואינה בחשבון השבתות, ולכן נשארנו לנו עוד 53 פרשות שנקראות בשבתות השנה.
המספר הגבוה ביותר של שבתות בשנה אחת הוא 55, אם זו שנה מעוברת.
היות ששבועות וסוכות מורכבים כל אחד משבעה ימים, לכן תמיד יורדות לפחות שתי שבתות מהחשבון של 55 השבתות, כי בשבתות אלו קוראים מענייני החג ולא קוראים פרשת השבוע.
כך נשארו 53 שבתות לכל היותר, בהן יש לקרוא פרשת השבוע, ולכן חולקה התורה ל-54 פרשות, שאחת מהן נקראת כאמור בשמחת תורה ו-53 האחרות בשבתות השנה.
ברוב המקרים יש פחות מ-53 שבתות, ולכן בחלק מהשבתות בשנה קוראים פרשת השבוע כפולה, כלומר פרשת 'אחרי מות' מוצמת לפרשת 'קדושים תהיו'. פרשת 'תזריע' מצורפת לפרשת 'מצורע'. פרשת 'בהר' מוצמדת לפרשת 'בחוקותי' וכדו'. כך יוצא שכל פרשת השבוע נקראת בכל שנה, ובחג שמחת תורה אנחנו מסיימים את התורה כולה, בקריאת פרשת השבוע 'וזאת הברכה'.
פרשת השבוע – האם יש לה משמעות מיוחדת?
צדיקי הדורות לימדו אותנו שיש חשיבות רבה לקריאת פרשת השבוע, ולזמן בו נקראת פרשת השבוע.
כלומר, אם השבוע נקרא פרשת השבוע שעוסקת ביציאת בני ישראל ממצרים למשל, הקריאה הזאת מעוררת את האורות שהתנוצצו בזמן שבני ישראל יצאו ממצרים, ובשל כך לכל אחד יש יכולת לצאת משעבוד לגאולה.
יתירה מזאת, החלוקה לפרשות מאפשרת לנו להתמקד בכל שבוע בפרשה אחת, חלק קטן יחסית מהתורה, ולעסוק בו בצורה רצינית.
מי שזוכה ללמוד את פרשת השבוע בכל שבוע, יכול אחרי שנה לחגוג את שמחת תורה ביתר שאת, כי הוא באמת זכה ללמוד את התורה מתחילתה ועד סופה.
כמו כן ההלכה אומרת שכל אדם צריך לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע 'שניים מקרא ואחד תרגום', כלומר לחזור על כל פסוק פעמיים, ובנוסף לקרוא פעם אחת את ה'תרגום אונקלוס' שנכתב בשפה הארמית.
חלק מהפוסקים סבורים שהחובה לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום היתה נהוגה בזמן שהשפה המדוברת היתה ארמית והתרגום בעצם היה המפרש המרכזי על התורה, אבל כיום שהשפה המדוברת אינה ארמית, הם סבורים שטוב יותר ללמוד את פרשת השבוע כל פסוק פעמים עם פירוש רש"י, ובכך לצאת ידי חובה.